| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
פרפר משי
למחרת היה לי קשה מאוד לעלות לחבל.
הליכת זיקית ראשונה מעל מים שקטים.
שני חבלים תלויים מעל 30 מטר של מים רגועים ומזמינים.
כלכך קל למראית עין.
כמו במחנה צופים.
עולים, מתחברים ללולאה בחבל העליון.
אוחזים בחבל התחתון, שולחים גם רגליים לחבל, מתהפכים ומתחילים להתקדם כזיקית.
הצעד הראשון של לעזוב את הקרקע הוא הקשה מכל.
התמונה של פרפר המשי מאתמול לא מרפה ממני.
בהפסקה הלכתי ללגום משקה גוארנה קר.
פרפר המשי הצטרף אלי.
כלכך יפה ועדין עם כנפי המשי החצי שקופות שלו.
הוקסמתי.
לאחר רגע הוא המשיך במעופו לכיוון הג'ונגל.
קמתי אחריו.
אולי גם היום פרפר יצייר לי דרך לעובי הג'ונגל.
כמו על גל סמוי הוא עף בוטח בקווים המתחברים אליו.
כשהוא נחת על העלה הוא כבר סיים את חייו.
כנפיו על העלה ורגליו מקופלות למעלה.
כך הוא נח את מנוחתו האחרונה.
הפוך.
עתה גמני צריך להניח את עצמי הפוך.
הייתי האחרון שעלה לחבלים.
ראיתי אותי תלוי בין מים לשמיים.
עם גבי שנמשך למטה ומבטי הנאחזים בשמים.
האחיזה בחבל וההתהפכות היו פעולות איטיות מאוד.
מכוונות ואיטיות.
כדי שלא אמצא את עצמי מונח על מים עם רגליים מקופלות באוויר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
