| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
5 ביוני
פחות משנה עברה ממלחמת לבנון השנייה. 40 שנה עברו ממלחמת ששת הימים. שתי קצוות. האחרונה זעזעה את אמות הסיפים של המדינה והשלטון. עדיין לא ברור לאן תנוע הספינה. עדיין פצעי המלחמה האחרונה לא הגלידו.
והמלחמה שהייתה לפני שנות אלף מתגמדת בזיכרון. לא, היא לא נישכחת. כותבים עליה עדיין. מדברים עליה. מנסים עדיין להבין איך היא לא ואיך היא כן. מדברים עליה כעל מלחמה הרואית. על איך אנו המעטים והאמיצים, גברנו על רבים שבאו עלינו לכלותינו. השמדנו את הצבאות. האופוריה ההיא. עד היום אנו משלמים עליה ובריבית.
אנשים כותבים על המלחמה ההיא כמעט בנוסטלגיה. לתקופה, לקלות הניצחון. לתקופה שאחרי. אותם שש שנים שכמעט וכילו את המדינה.
ואני, אני רק נזכר בעמק דותן. בסערה שורפת. בחבריי שהלכו ואינם.
במלחמה הזו למי שלא זוכר, נהרגו 779 בני אדם ונפצעו 2,593 חיילים.
הזמן עושה את שלו, וכל שנה מגמד את המספרים.
באתי לכאן היום לזכור ולהזכיר.
779 חיילים שעשו את המלחמה ההיא לניצחון גדול במחיר חייהם.
היום נשארנו עם הקלות והניצחון ההרואי של אז.
עם השטחים שכרו בנו בור עמוק מאוד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
