|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
למה ישראל? תודה לך שצה-לארוצהקישור- שהעלית את השאלה. אוף, איך שאני עלול להסתבך כאן. כבר עברתי מיתקפות טרולים על היותי מחוץ לישראל. אך אני אקח את הצ'אנס...
'למה ישראל' דומה בצלילו ל'שמע ישראל'. כמעט אותה המנגינה. האחד טומן בחובו יומן מסעות של דורות ומיליונים. השני גמכן ועוד הרבה יותר.
המחשבה של לחזור לא מרפה. החיפוש הוא לא אחרי שכנוע ומילות קוד. לומר כאן הבית או זו המולדת, או עברית רק בישראל ועוד כהנה וכהנה. כולנו מכירים. כולנו יודעים.
אנחנו כלכך טובים בלפרוט את האנחנו הכי טובים. האנשים הכיטובים. החברויות הכיטובות. התעשיות המתוחכמות. אז למה שזה מגיע ללמה בישראל, מגיעים שוב לסיסמאות?
לא, אני לא מחפש שכנוע. אני מחפש ראייה. ראייה של חיי היומיום. חיי חברה. חיי מישפחה. כלכלה. לא של קודים וסיסמאות. לא בסגנון של "רק בישראל". לא של אמירות אשר רק מי שחבר במועדון מבין.
בסגנון מקרב.
אפשר לצאת מנקודת הנחה שקודים וסיסמאות אני לא מבין. אני יודע אותם. אני יכול לדקלם אותם. לא מבין אותם. אפילו שאני נושא תעודת חבר במועדון מאז שהוא הוקם.
למה בישראל עבורי, זה הרבה יותר משמע ישראל.
אם למישהו יש תגובה של מעבר לקוד וסיסמא, נורא אשמח לשמוע.
מבטיח לא להתנצח. כי הרי אני אוהב את ישראל. אפילו שמעט בעייתית מערכת היחסים בינינו. ואני מחפש דרך לשפר אותה.
תודה.
| |
|