| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
אהבה וגדרות
באפריקה כמו באפריקה הכל תחת שמירה. הבתים, המוסדות, האנשים. הכל מאורגן בתוך מתחמי חומות גבוהות וגדרות חשמליים. גזילת חופש, המתרחשת כל יום עם השקיעה. הטובים מהצד הפנימי של הגדרות. הרעים והחיות מהצד החיצוני. גם המכוניות נכנסות פנימה למחנה. רק את שתי המשאיות שלנו אנו משאירים בחוץ ולכן הן נקשרות עם שרשרת לעץ עבות. כמו שקושרים אופניים לעמוד. כלכך מוזר. כלכך אחר.
אפריקה מגודרת. גדרות גדרות סביב לה. והאנשים מסתגרים בתקווה לשקט מהאלימות. שם בתוך המתחם שהם גידרו לעצמם הם מתכנסים בלילות. אוהבים ומחכים לשמש שתזרח שוב על הארץ היפה הזו. תוציא אותם לחופשי עד לשקיעה. בין לבין הם מקווים ומתפללים לשפיות שתתחבר בין השקיעות לזריחות. קשה לזר להסתגל להסתגרות הזו. לפשע והאלימות שגואים בכל מקום. לאזהרות של תעשה ואל תעשה שמלוות כל צעד וכל פנייה.
הבוקר עלה על אפריקה קפואה. האנשים נחלצים מפינות המחנה לאש התמיד שג'רמיה דואג תמיד שתבער. תמיד יש שם תה עשבים ריחני שמביא את שימחת אפריקה. כי בחוץ האנשים לא כלכך שמחים. אידס ופשע ואלימות. אלה הנושאים שמחברים את כולם. את העני והעשיר. את התייר והמקומי. לחיצת היד תמיד חוששת. לראות אדם שאתה יודע שיתמלא מחיבוקך, שאת נשיקתו תיגמע בשימחה. זו המשימה של כל יום. כל בוקר מחדש. אין כאן אתמול ביחסי האנשים. כולם מחפשים את התמיכה של האחר. ללא התמיכה אי אפשר להמשיך את היום. ותמיכה במהותה נובעת מההווה. התמיכה שזכית לה אתמול, לא מחוייבת להיום. לכן, כל בוקר הוא נס קיומי לאנשים שחברו כאן למשימת המסע הזה.
הגענו לקיפטאון לאחר מסע מפרך של 30 שעות. אישית הגעתי מוטש לגמרי. הרגל לא סחבה. לחץ הדם המריא לשחקים. הבטן סירבה לעכל את המזון והנוזלים שניסיתי. היה די מדאיג. הרופא הצמוד שלנו טיפל בי במסירות ולאט לאט התייצבתי לאשר אני מכיר. האנשים הקיפו אותי בהרבה אהבה מאוששת. דואגים לאיש שאמור להוביל את המסלול הפנימי של המסע הזה. לאחר כחמישה ימים שבתי לעצמי. עתה אני שוב על רגליי. מחייך ומחבק ומנשק את מי שרק מוכן לקבל. ומסתבר שיש...
אנו בחנייה עתה עד ליום שישי הבא. לכן יש לי עתה מדי פעם, זמן פנוי לישרא. הקשר הלוויני השתפר אתמול ואפילו העברית של המחשב מצליחה לעבור את מחסום האטמוספירה.
לסוזי, האחות הטנזנית שלנו, יש היום יומולדת.
אתמול בלילה ג'רמיה ואני אפינו את עוגת השבת של אמא, בתוך תנור גחלים.
מרכז העוגה נפל, אך עדיין, הטעם היה אלוהי.
עוגת יומולדת.
עוגה לשבת.
הדלקתי נרות אהבה לשבת.
ללא ספק שאי אפשר (אני כך) ללא אהבה.
שבתשלום ואהבה,
עם שקיעה מבעד לעצי הז'קרנדה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
