לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2004

דרגש פחמים


מיטה שהיא לא מיטה.
כארון מתים מעץ מהוה ובא בימים.
מצופָּה מבפנים בברזל.
ממולאת פחמים.
גחלים בוערות ומעליהם לוח עץ מסיבי.
למעלה מזרון שהוא שק רַפְיָה ממולא עשבים.
זו הייתה מיטתי לפני ימים רבים.
כשיפוּד התגלגלתי בה ימים.
למשך שבועיים נוחת בהזיה.
נוגע בעֵירות.
מסרב לחיים.

היה חורף קר של ראשית ינואר.
בהרים הקשים של אוֹהָנֶס.
ושם במנזר אָוֶה מגדלנה אני.
מפרפר בין רצונותיהם של אָמור והדון, אב המינזר.
לבין כוח חיי האוזל.
נאפה מעל גחלים.
שבועיים שבו אָמור מחממני בגופו.
מחבקני כתינוק.
הדון משקני נזיד ירוק ותפילות.
שבועיים שחיים בעמימות אפורה בזיכרון.

שבועיים של צירי חיים.
אשר פלטו אותי בכוח שוב לחופי חיי.
שוב עירום באתי.
שוב צרחתי.
שוב בכיתי.
שוב ינקתי.
שוב למדתי להלך.

אתמול חזרתי למינזר מגדלנה.
למקום לידת חיים חדשים.
די רועד.
כן, הייתי שם כבר.
לא אחת.
אך משהו הפעם היה שונה.
כי עתה אני חי בים, לא בהרים.
עתה אני עולה להר.
עתה אני נמצא בעוד כמה עליות.

גם קיוויתי שאדע.
שאמצא.
שאבין סוף סוף למה וגם קצת מדוע.
מדוע כל המסע הזה.
כדי שאדע לאן פני מועדות.
להיכן הדוגית מכוּוֶּנת עתה.

המנזר עמד חבוי בהרים.
פורח בחימר צבעיו.
מביט בירוקו.
אל צהוב הקיץ של אלפוחרה המיזרחית.
רוחות מידבר קשות נשבו אתמול.
אך המינזר בשלו.
מביא חיים להרים.


מינזר אָוֶה מגדלנה

ראשית לברוש.
הברוש שנישתל ביום עזיבתי את המינזר.
ירוק בהיר וחי.
ירוק של לוֹרְקָה בַּוורנדה.


אני וצילי מול הברוש שלי

השקיתי אותו ממימי הבאר העתיקה.
התחבקתי ונגעתי.
נתתי לו לשרוט אותי.
ואין בו תשובות.
צעיר הוא עדיין.
שורשיו לא שותים עדיין מֵעָבָר רחוק.
אך הריח המוכר כבר עולה ממנו.
ריחותיי שלי.

העפתי מבט לתאנה.
גם שם לא היו תשובות.
רק חיים מאבן עתיקה.
התאנה הכי מוזרה שיש בחיי.
צומחת מתחת למגדל הפעמונים.
בתוך הקיר היא מְשַׁקַּעַת שורשיה.
מתוך האבן מְצַמַּחַת ענפיה.
היא נבטה עם ניבטי חיי החדשים.
ובליל פריחת התאנה.
אני תמיד מתחבר לכוח המוזר הזה.


תאנה מהאבן

הדון לא היה.
יום ראשון.
יום המיסות בכפרים.
שמחתי שהוא לא היה.
נחסכה ממני הכניסה לקיתון שהיה רַחֲמִי.

וכך תשובות לא מצאתי.

ירדתי למעיין.
בערבוב העצים שכבתי.
מחכה לחשיכה.
לחזור הבייתה.
לים השקט.
המחבק.

אור גדול הציף את עיניי.
אדום וחזק.
פקחתי את עיניי וראיתי שמש.
מעגל אור שפוגע בביטני.
מאיר את חיי הטמונים שם.
מתוך אדמת גופי.


זריחה השמש בבטן

בערתי בשקט.
הרצון להבין שיטה בי.
התמלאתי קבלה.
הכלתי.
הד החיים שטף אותי.
גל חזק.
לא הותיר סיכוי לַתָּלוּשׁ.
לאשר לא היכה בי שורש.
הִשִּׁיר את עלי התקוות.
הצהיב את ניצני מאוויי.

קיים.
יש.

ממתין אני עתה לסתיו.

ניכתב על אירוע שהתרחש שלשום.
ב- 18 ביולי 2004
נכתב על ידי , 20/7/2004 12:04  
64 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   7 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-4/1/2006 21:18


הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)