לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2004

קרחת היער


חם היה אתמול.
לח והביל.
רוחות מזרחיות שטפו את המישור המחורץ של מידבר דליאס.

הרים, הרים, לחשתי לעצמי.
אולי אמצא פינה קרירה בהרים.
ידעתי שלא.
כי הסיירה נוודה אטומה בקיץ לרוחות העולות מהים.

בכל זאת נסעתי.
בוחן את מד החום במכונית.
כל הזמן מקפץ לו סביב 40 מעלות.
במכונית קריר.

אני זקוק לריח אורנים.
לעוצמה ולשקט של עצי ערמונים.

החלטתי, כי כאשר יירד המדחום לכיוון 35 מעלות אעצור.
כך נסעתי באיטיות בדרך הררית צרה.
נהנה מהיובש.
לא טוב לדמי הגועש.
אך טוב לריאותיי המבקשות מנוחה מהבל החוף.

המדחום ירד ל- 36 מעלות ועצרתי.
חניתי בצד הדרך, תחת עץ אלון כבד גוף ושנים.
לקחתי איתי את נאד היין.
כמה חריצי גבינת עיזים רכה והתחלתי לרדת במורד ההר.

יורד, מחליק, נעזר במקל ההליכה שלי.
נשרט מעט מליטופי ענפים סקרנים.
עד שהגעתי לקרחת יער.
עגולה באופן שהחשידה, כי מעשה אדם היא.
ובכל זאת מזמינה.

בדיוק מה שחיפשתי.
אורני ברוטיה זקופי קומה.
שיחי אלות.
ומעל כל אלה מתנשאים עצי ערמונים עם תיקוות חמות של חורף.

פרשׂתי את עצמי על העשב הרך.
לגמתי מעט, ונישכבתי.
נותן ליער ללטף את נשימותיי.
לאיטו היער צינן את דמי.
האוויר הרגיע.

נירדמתי.

התעוררתי.
קולות הלכו והתקרבו.
מהעמק מתחתיי.
וככל שהתקרבו יכולתי להפרידם לקולות של שירה.
כשהיו כמטחווי אוזן ועין.
ברורה הייתה השירה.
בשפה זרה.
נכנסה השירה לתוך קרחת היער.
צועדת על רגליים מסונדלות.
מנפנפת גלימות כתומות.
מבהיקה עיניים שמחות.

חבורת נזירים בודהיסטים.
נזכרתי.
כבר ראיתי אותם.
הרי יש להם מינזר אי פה בהרים.

התיישבו סביבי במעגל.
מזמרים ומקישים במקלותיהם.
סביבי.
כאילו רצו לומר משהו.

התמכרתי לשירתם.
נתתי לה לחדור.
לאיזורי השקט שבי.

לאחר כרבע שעה קמו על רגליהם.
נזיר אחד השאיר לי פינכת במבוק מלאה במרק.
יצאו מקרחת היער וירדו למורד ממנו באו.

לגמתי מהמרק.
אכלתי כמה פרוסות גבינה.
לגמתי שוב מעט טינטו.
נרדמתי.

לאחר זמן התעוררתי.
ושבתי לבית בים.

כמה קליל וקריר חשתי.
שוב התחושה המוכרת הזאת.
של שלם בחלקים.
שלם.
נכתב על ידי , 25/7/2004 03:23  
82 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-29/7/2004 03:03



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)