לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

צ'יטה מלכותית


אני והחששות שלי.
והרגישות הזו.
מה פתאום לבדי.
הרי אף פעם איני לבד. גם כאשר אני מבקש להיות, תמיד אני ועוד נמצאים בי.
גם סביבי.
עוד אחשוב שאני זן שנמצא בסכנת הכחדה.
כמו הצ'יטה.



אותם אנשים שחשתי בזרותם הם האנשים הנפלאים מכל.
אלה שבזכותם אני כותב ועדיין כאן ונושם.
הם וודאי רוצים אותי בעולם וסביבם.
ולא משנה להם כמה אני חש בזרות או בריח.
הם מקבלים אותי ואני אותם.
אפילו שאני חש בזרות הזו.

כמו באותו הבוקר, כאשר אף אחד לא היה לצידי במיטה, רק אני והסחרחורת.
שכחתי להזדקף במיטה לאיטי והסחרחורת היכתה בי.
נשכבתי שוב בכדי להרגיע.
ג'רמייה הופיע מבעד לוילון. הוא חש כנראה את תזוזת האוויר שהסתחרר בתוכי.
הוא היה עטוף בבגדי מסע חדשים.
שום ריח חמוץ של שאריות אוכל לא נדף ממנו.
כן, בדרך כלל זה היה הריח שאפף את ג'רמייה.
כי חוץ מלעבוד במשלחת שלנו הוא היה מאכיל רישמי של חיות בר.
ג'רמייה לא אוהב חיות. הוא מכבד את נוכחותן.
וכך החיות אותו.
תמיד אוחז מקל לביטחון, אך אף פעם לא יותר מכך.
על גופו כמה צלקות שמציירות את מפת אמונו בחיות.

כאשר סיימתי לקום וגם לגמתי את תה הבוקר הוא הציע לנו להצטרף אליו.
לפני יומיים הוא שמע מחוואי כי ראו באזור את הצ'יטה המלכותי.
צ'יטה. היפה בחתולים הגדולים.
הוא העמיס על המכונית מיני מזונות עם ריחות לא ברורים.
כאשר שאלתי אותו לפשר האוכל הוא פתח ודיבר ודיבר ולא פסק מלספר בניפלאות הצ'יטה.

סובבנו בדרכים וכלום.
בדרך ראינו מרחוק עדר בופאלו ואחרכך מישפחה של כלבים אפריקאיים פראים מצייצים בהתרגשות.
אך הם לא עניינו את ג'רמייה.
ביום אחר, הוא הפטיר ומשך את המכונית הלאה.
קיפצנו על מהמורות כל היום.
כך כשמונה שעות של נסיעה עם עצירות רענון ותצפיות.
אחר הצהרים הוא לפתע עצר את המכונית.
הם כאן הוא מלמל לעצמו בעיקר.
ירד מהמכונית וקטף לעצמו ענף ביטחון.
אנו נשארנו מאחור והוא התקדם במעגלים גדלים והולכים מהמכונית.
לאחר כמה דקות הוא סימן לפרסיליה להתקרב אליו.
התקרבנו עם המכונית לאט לאט.
ג'רמייה פרק מהמכונית כלי לאוכל והסתובב בכדי להניח אותו.
ואז ראינו אותם... מתקרבים חוששים.
זנבם מקופל. חוששים מנוכחותינו.
אך מריחים את הבטחת האוכל.



הצ'יטה המלכותית סיימה את ענייניה והסתלקה במהירות.
אחיה הבהיר נשאר בכדי לנמנם בשמש אחר הצהריים.
נכתב על ידי , 11/10/2007 10:13  
73 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-23/10/2007 10:10


הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)