| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2007
פינגוינים
ג'רמיה טוען שהרבה תמונות שלי הן פאליות.
זה בסדר, הוא אומר, מעולה, כי כך הוא הטבע.
נראה כי אפילו הפסקת עישון קשורה איכשהו לפאליות שמתרוצצת לי בראש.
איפה פרויד שצריך אותו?!
ובלי שום קשר (ואולי כן) סיפור הפגישה עם הפינגוינים.
לא ידעתי שבאפריקה יש פינגוינים בכלל.
אני חשבתי שהם נמצאים באנטארטיקה ודרום אמריקה ואפילו עד לאוסטרליה הרחקתי.
אך מה לפינגוינים ולאפריקה?!
ובכן, מסתבר שהם קיימים שם ועונים לשם המקורי פינגוין אפריקאי.
למתפלאים ואני בתוכם, הם חיים ומתרבים רק באפריקה.
מדרום לקו המשווה כמובן, כמו כל שאר מיני הפינגוינים.
במסגרת המסעות שלי הגעתי למקום קסם לחופי האוקינוס ההודי.
לא רחוק מפורט אליזבת שהיא אגב העיר הדרומית ביותר בכדור שלנו.
בוקר אחד, לאחר שהייה של כמה ימים הם הופיעו.
כמה פינגוינים אפריקאיים שבאו להתחרות בקורמורנים בדיג.
אני, שלא ציפיתי ולא ידעתי על אפשרות קיומם, שפשפתי את עיניי כלא מאמין.
אני רואה פינגוינים בארוחת בוקר.
הם לא כלכך גדולים, משהו כמו 70 ס"מ, אך חמודים להפליא.
הם נקשרים לאותה זוגיות לכל חייהם.
הקסם האמיתי הוא לצפות בהם בשעות שלפני השקיעה. לפני שהם פורשים לשנת הלילה.
אז הם משוחחים ומתגפפים במה שנקרא בונדינג.
זוגיות פינגוינית.
ללא ספק שהם מקסימים.
למחרת, הם כבר לא היו איתנו.
המשיכו למקומות עשירים יותר בדגה ועניים באנשים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
