|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2007
חבילה אני מביט מבעד לחלון ורואה את האנטנטות של הטלויזיה. זה הרחוב שאני מסתכל אליו, על אנטנותיו, שמעניק לי את המימד המצויר של העומק. המלבן שהוא מצייר אל תוך עיניי, מביא אותי להעריך את השקיפות הזו של קצה היקום שנוגעת גם בביתי.
אני מביט מהחלון ורואה את כל הצבעים האלה שנשקו לחלוני. את האופטימיות שהאוויר השקוף של אפריקה הביא אליי. אני שמח שכך, כי באמצעותו אני מסוגל לצאת לחוץ ולרוות מהאוויר. בחסות התמונות האלה אני יודע שהמרפא כבר כאן.

עוד מעט יגיע השליח עם החבילה העטופה בסרט של יומולדת ואני אחתום לו ואצרף מספר זהות ישראלי. אחרכך אכנס הביתה ואניח בזהירות את החבילה על השולחן בסלון ואשכח כמה ציפיתי לחבילה. רק המראה שלך בפארק האנגלי יציף את זכרוני. יושבת שם לשולחן האבן וכותבת בשקיקה. אני יודע כבר מה כתבת שם, כי כאשר אקבל את החבילה גם אקח את מכתבך מתיבת הדואר. את יודעת לגעת ולמזוג בתוכי את מידת האור שהחלטת שאני רוצה בה. אני גם מהרהר במידה שתבחרי הפעם.
הנה השליח עוצר ליד השער ומצלצל בפעמון.
| |
|