| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2004
עדכון ועוד משהו על שמי...
שאלות בתגובות ובמיילים התומכים שאני מקבל.
למה חייב אני להמתין עד יום שני.
למה אי אפשר לטפל במצבי עתה.
אתמול.
ובכן ידידיי.
אני חי בספרד.
ולא סתם בספרד, אלא באנדלוסיה.
כמו שתמיד אמרתי על אילת.
אילת היא עיר נהדרת לבריאים.
חודש אוגוסט בספרד הוא שממה של שירותים.
פרט לשירותי תיירות.
מדינה שלמה נמצאת בחופשה.
אין עם מי לדבר.
אין גם הרבה על מה לדבר.
כולם הזויים.
עטויים במעטה חושנות.
מרחפים להם בין אדי אלכוהול.
למחשבות על ים וטאפאס.
ופה עירי הימתיכונית עירומה היא.
שרויה בחלום על חורף קריר.
עטויה רק באדים הזויים של חודש אוגוסט.
כל מעייני האנשים ב- Feria השנתית.
חגיגות של שבועיים.
מהידועות יותר בספרד.
חגיגה של חושניות מהממת.
שימחה של גוף וחיים.
נטו.
עיר קטנה מחבקת אל תוכה מאות אלפים נוספים.
אולי 400,000 אנשים ונשים.
אולי חצי מיליון.
חוגגים מצהריי היום ועד לשבע בבוקר.
יום אחרי יום אחרי יום.
שימחה פשוטה.
בסיסית של גוף, יין וריקודים.
בכל מקום.
כל היום.
מי שלא היה ב- Feria אנדלוסית לא יבין.
במצב כזה, דרושה כל הבריאות שאגרת בימי חייך.
פספוס קטן ואתה בצרות.
בתי החולים עובדים במתכונת של חצי סופ"ש.
רק מי שבאמת נזקק מאושפז.
רק מי שבאמת חולה מטופל.
ומצב בריאותי אכן דורש תשומת לב.
אך לא קריטי, עד כדי אשפוז וטיפול מיידי.
גופי דומה בימים אלה למנוע מזוייף ומזייף.
עדיין עובד.
לא סוחב כל כך טוב בעלייה.
לכן משתדל אני להלך רק במישור.
לכן משתדל לא לצאת מהבית.
אפילו הים הוא מחוץ לתחום.
בכל מקרה גופות הלומי היין והמוזיקה מכסות כל פינה בחוף.
לכן סוחבים עד ליום שני.
עם כל הפחדים.
עם ליטופים וחיזוקים של הנשים פה בבית.
של משפחתי הרחוקה.
של חבריי הבלתי נלאים פה בישרא.
עם כמה מיוחדים מכם שלא נלאים.
ממשיכים לשלוח אליי מיילים.
דואגים.
מחבקים.
אוהבים.
וביום שני יערכו בדיקות נוספות של המכשיר.
אז גם יחליטו האם ומתי יחליפו את המכשיר הסורר.
אז בינתיים תחזיקו לי אצבעות,
אפילו שקשה להקליד כך.
תודה לכם אהובים.
היום היה לי גילוי קטן.
ענק עבורי.
מנדלי מוכר-ספרים.
אני נצר לאיש עצום זה.
כשהייתי בארץ לאחרונה, גיליתי ספר חדש על שירתו.
"פרק שירה"
בתרגומו ועריכתו של שלום לוריא.
בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה / זמורה-ביתן.
תמיד הוא שלהב את דימיוני האיש.
זכות גדולה לי לקרוא משורר שאני יוצא חלציו.
קשר מיוחד קשרתי עם האיש ושירתו.
והיום שרוע בפטיו.
מתענג על רוח סתיו מוקדם.
בהישג ידי קערה מלאה בתאנים אדומות ועסיסיות.
קראתי את השורות האלה של מוכר הספרים:
מתוך שָׂדוֹת/ מנדלי מוכר-ספרים
וְעַל כֵּן בְּשִׁירַת הַשָּׂדוֹת הַשָּׁרִים
לָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ כָּךְ חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים:
'אֲדֹנָי בְּחָכְמָה אֶת הָאֶרֶץ יָסַד,
בִּתְבוּנָה הַשָּׁמַיִם כּוֹנֵן בַּד בְּבַד.'
כָּךְ הָיָה בְּהֶכְרֵחַ, זוֹ תַּשְׁתִּית כָּל הַיֵּשׁ,
בִּלְעָדָיו שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה מִתְרַחֵשׁ.
שָׂדוֹת אוֹמְרִים
לפסוק במשלי ג' י"ט:
ה' בְּחָכְמָה יָסַד-אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.
אני דור חמישי וחש שימחה.
מתנה גדולה קיבלתי היום ממוכר הספרים המופלא.
שדות כיניתי את עצמי.
שדות שוב אני מכנה את עצמי.
הכתוב לעיל הוצא לאור בשנת 1875.
אח אביו של סבא רבא כתב זאת.
שלום יעקב אַבְּרַמָוִיץ (אברמוביץ).
מנדלי מוכר-ספרים.
אוהב אדם וטבע.
מנדלי מוכר-ספרים
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
