| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2004
צוהר
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר... צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה...
בראשית פרק ו'.
"צהר": יש אומרים חלון, יש אומרים אבן טובה שהאירה להם (רש"י)
אני קורא בימים אלה את צֹהַר של רבי נחמן מברסלב.
אתמול קראתי על חסיד שהיה משקיע בתפילתו מאמץ רב.
לפתע נדם קולו.
את עיניו נשא אל על, ואמר, תוך משיכה בכתפיו: "זה לא הולך לי היום."
זו הייתה האמת שלו באותו הרגע.
ואני חייכתי לעצמי חיוך מנחם.
כי אמירתו של החסיד חיברה אותי לתחושות תסכול קטנות.
תסכולי הימים האחרונים.
נו טוב,
אז לא תמיד הולך לי.
אז מה?
והיום נזכרתי.
באותו היום שכן הלך לי השבוע.
היום.
חלון של שנה חדשה.
אני מחבר דרכו את החוטים של השנה המסתיימת לשנה החדשה.
אני קורא להם חוטי געגוע.
חוטים נארגים מאתמול.
מבעד להיום.
למחר.
מזרימים חיים חוטי געגועיי.
כמו היום.
כתב לפני שנים משורר אהוב, יעקב בֶּסֶר, אחד משירי האהבה היפים.
מתאים לי השיר היום.
לאהבתי אותך.
לגעגוע אלייך.
לשנה מתחדשת.
עוֹנַת הַגַּעְגּוּעִים / יעקב בֶּסֶר
אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְנַגֵּן
מְנַגֵּן. וְעוֹנַת הַגַּעְגּוּעִים מַכָּה גַּלִּים
אֲנִי רוֹצֶה
זֶה מִקָּרוֹב לָגֶשֶׁת, לָשֶׁבֶת בְּסָמוּךְ-סָמוּךְ. וְלִנְשֹׁם.
יַקִּירָה, לַקֶּשֶׁב וְלַנֶשֶׁם חֲשִׁיבוּת מַכְרַעַת. וְגַם הַמִּשּׁוּשׁ;
בִּקְצוֹת אֶצְבַּעוֹתַי מֵיתָרִים טָמַנְתִּי –
וכבירכת שנה טובה,
שולח אני את השיר לךְ ולךָ.
לכולנו.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
