| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2008
אהבה
אני מביט בתמונות ישנות.
במראות שמבליחים.
באָמוֹר.
הגעגועים חופרים בי.
אני מביט ורואה.
אני ניזכרלאנזכר.
בדרגש פחמים.
מיטה שהיא לא מיטה.
כארון מתים מעץ מהוה ובא בימים.
מצופָּה מבפנים בברזל.
ממולאת פחמים.
גחלים בוערות ומעליהם לוח עץ מסיבי.
למעלה מזרון שהוא שק רַפְיָה ממולא עשבים.
זו הייתה מיטתי לפני ימים רבים.
כְּשָׁפוּד התגלגלתי בה ימים.
למשך שבועיים נוחת בהזיה.
נוגע בעֵירות.
מסרב לחיים.
היה חורף קר של ראשית ינואר.
בהרים הקשים של אוֹהָנֶס.
ושם במנזר אָוֶה מגדלנה אני.
מפרפר בין רצונותיהם של אָמור והדון, אב המינזר.
לבין כוח חיי האוזל.
נאפה מעל גחלים.
שבועיים שבו אָמור מחממני בגופו.
מחבקני כתינוק.
הדון משקני נזיד ירוק ותפילות.
שבועיים שחיים בעמימות אפורה בזיכרון.
שבועיים של צירי חיים.
אשר פלטו אותי בכוח שוב לחופי חיי.
שוב עירום באתי.
שוב צרחתי.
שוב בכיתי.
שוב ינקתי.
שוב למדתי להלך.
מַרְאֶה
גַּם כַּאֲשֶׁר לֹא פָּרַחְתִּי
הִכּוּ שָׁרָשַׁי
יוֹנְקוֹת מִתּוֹךְ אַהֲבָה
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
