| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2004
הָעַגְבָנִיָּה בָּעֲרָבָה
מאת נתן אלתרמן
הטור השביעי ג': עמוד 265.
אָכֵן לֹא לַשָּׁוְא חָשַׁדְנוּ בָּהּ חֲשֹׁד
עֵת שְׁמָהּ הִתְחִיל מֵצִיץ וְנֶעֱלָם
וְשׁוּב חוֹלֵף עוֹבֵר בָּחֲדָשׁוֹת
אֲשֶׁר בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָעוֹלָם.
הַשִּׁלְטוֹנוֹת שָׁקְדוּ כִּי לֹא יוּפַר
הַסּוֹד שֶׁמִּסְּבִיבָהּ. הַכֹּל רָגַע.
אֲבָל מִפִּי חוּגִים יוֹדְעֵי דָּבָר
נוֹדַע כִּי מְקַיְּמִים אִתָּהּ מַגָּע.
נוֹדַע כִּי מְקַיְּמִים (הַלֵּב נִבָּא)
קְשָׁרִים אִתָּהּ בְּיַד נָצִיג מֻסְמָךְ
וְכִי יוֹם יוֹם (אֲשֶׁר יָגֹרְנוּ בָּא!)
אוֹתָהּ מַשְׁקִים בְּמַיִם מִן הַפַּח.
וְאַף אוֹמְרִים (לְאֵיזוֹ מַטָּרָה?!)
לְהַעֲמִיד עָלֶיהָ מַמְטֵרָה!
תָּהוֹה תָּהִינוּ.. נֶאֱלַמְנוּ דֹּם
קִוִּינוּ: רַק דִּבָּה הִיא אֵין-תַּכְלִית..
אַף כְּבָר הָיָה בָּרוּר אֶל אֵיזוֹ תְּהוֹם
דּוֹהֶרֶת הַשִּׁיטָה הַכַּלְכָּלִית.
הַשִּׁלְטוֹנוֹת נִסּוּ בְּאֵין-אוֹנִים
אֶת הַשְּׁמוּעָה לִדְחוֹת.. לְהִתְכַּחֵשׁ..
אַךְ גַּם בַּכְּנֶסֶת גַּם בָּעִתּוֹנִים
הֻדְגַּשׁ הֵיטֵב כִּי זֶה מִשְׂחָק בְּאֵשׁ.
הֻדְגַּשׁ כִּי לֹא נָחוּס וְלֹא נָחֹן
עַד אִם נִשְׁמַע תְּשׁוּבָה וְאֵין שְׁנִיָּיה.
מַה פֹּה נָכוֹן וּמַה פֹּה לֹא נָכוֹן
בְּקֶשֶׁר לְאוֹתָהּ עַגְבָנִיָּה!
הֻדְגַּשׁ כִּי הַמְּדִינָה וְהַתְּפוּצוֹת
(נוֹשְׂאוֹת מִפְעַל דּוֹרֵנוּ וְעֻלּוֹ)
רַשָּׁאִיּוֹת לָדַעַת אוֹת בְּאוֹת:
אִם יֵשׁ עַגְבָנִיָּה כְּזֹאת אוֹ לֹא.
לָכֵן מַה-טוֹב כִּי שַׂר-הַבִּטָּחוֹן
אִשֵּׁר אֶת הַחֲשָׁד אִשּׁוּר אַחֲרוֹן!
כָּעֵת הַכֹּל בָּרוּר עַד אֵין מִלִּים!
יֶשְׁנָהּ הִיא.. וּמְקַיְּמִים אִתָּהּ מַגָּע
וְאַף (מַה נְכַחֵד וְנַעֲלִים?)
אוֹתָהּ מַשְׁקִים בְּתוֹךְ הָעֲרוּגָה
מַשְׁקִים וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ שָׁנִי
וְאַרְגָּמָן (נוֹדֶה נָא וְנֵבוֹשׁ)
וְזֹאת עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עַם עָנִי
שֶׁהוּא עַצְמוֹ כְּבָר אֵין לוֹ מַה לִלְבֹּשׁ.
מִצַּד אֶחָד בִּזְבּוּז וּמַחְלָצוֹת
לְיֶרֶק מְיֻחָס וְאֶפְרָתִי!
מִצַּד שֵׁנִי, מַמָּשׁ בְּרֹאשׁ חוֹצוֹת,
מַעֲרֻמֵּי הַסֶּקְטוֹר הַפְּרָטִי –
שֶׁבּוֹ מִטְפַּחַת אַף, לְלֹא תַּחֲנוּן,
אֵין הָאֶזְרָח מַשִּׂיג מִן הָרָשׁוּת.
אַל נְבַקֵּשׁ פֹּה שֵׂכֶל וְתִכְנוּן..
אֲבָל אַיֵּה הַצֶּדֶק הַפָּשׁוּט?
נתן אלתרמן כתב את השיר ב- 1951 במחאה על "הכוחות והמאמצים שהשלטונות משקיעים בגידול עגבניות באילת".
נראה לי מתאים להיום גמכן.
ולאו דווקא לגבי עגבניות...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
