| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2004
להתראות
שלושה אנו, מסתכלים על החלל שהוא מה שהותרת כשהלכת.
רוזן בפינה הרחוקה מהדלת. מחכה לזנק אם תחזור לפתע.
אריה שרוע על המיטה שלך. מתחבק עם בגדי הריח אשר הותרת אחריך.
אני יוצא מהחדר למרפסת. מהמרפסת לחדר. צופה לים, מביט לדרום מזרח. למקום שאתה הווה בו עתה.
שלושה, ואתה בלב כל אחד מאיתנו. אפשרי להתקיים בלבבות רבים. האבסורד הזה ניפרש לפנינו במלוא הדר קיומו. כיצד אדם אהוב מתקיים בכל לב בנפרד ועדיין קיים לעצמו.
טוב, אז נסעת, הבן שלי, חזרה לביתך שבישראל.
היה כלכך טוב איתך.
נכון היה.
מדוייק.
כמו חיבוק שנופל למקום המדויק הזה שנמצא בין הכתפיים לצוואר וגולש למותניים.
ללב.
אָרַגְתָּ לִי בֶּגֶד מִפְּתִילֵי אַהֲבָתְךָ.
כִּבַּסְתִּי לְמַעַנְךָ חֻלְצָה יְשָׁנָה.
כִסִּיתִי אוֹתְךָ בְּמַנְגִּינוֹת חֲדָשׁוֹת.
הִשְׁקֵיתָ פְּרַחִים חֲדָשִׁים עַל חָזִי הַסָּבוּךְ.
שלושה, וכל אחד מאיתנו עם הריח המיוחד שהותרת במיוחד עבורו.
שלושה, ואנו כבר מפנים מקום לחיבוק כאשר תרד מהמטוס בפעם הבאה.
שלושה, עדיין חשים את טעם חיבוקיך סומר בשערותינו.
היית נער שחור תלתלים.
עתה אתה איש צעיר חיוכים.
בני היקר.
תודה לך.
שאתה אתה.
אוהב,
אבא
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
