| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
ימים אחרים
הם עולים מכל רוח וכל קול שחודרים אליי מהחיים שמתרחשים מולי.
ברור לי שבעוד חודשים מעתה יהיו לי חיים חדשים.
אנמקווה שאומנם השינוי יביא לי את התחושה הזו.
ועדיין, עתה אני מנסה להיתפס לכל איוושת חיים עכשווים.
מהנהן בראשי מול הכומר המזדקן שיושב מולי.
שמינית ממני מנסה להבין מהיכן אוכל לחדור לכיסו העמוק ולשלוף משם את מנת הדולרים שהוא מופקד עליהם.
שבע שמיניות ממוחי וליבי וגופי מנסים ללכוד את שירת הציפורים מחוץ לחלון.
לקלוט את שובל הצבעים שאולי ראיתי חולף להרף.
לדמיין איך תביט בי הציפור במעופה היום.
לאן היא תישא אותי כאשר אבקש לחוש את פעימותיה המהירות.
בסוף, השיחה נגמרה בחיוכים לרוב.
הכיס של איש הכנסייה נפתח אפילו יותר מאשר פיללתי.
אולי משום שלא הראיתי התלהבות יתירה.
תודה לך כָּחָל לִילָכִי (Lilac-breasted Roller) שהבאת אותי לאיזון הנכון.
יש משהו בציפורים שמביא אותי לאיזון.
באפריקה למדתי שהוא גם נכון בשבילי.
על כנפיהן אני חג כבר חודשים רבים.
כאשר יצאתי, שעשועי הכחל היו כמשב רוח רענן מול שלהי היום שלהטו על עורי.
גלידת תותי-פרוטי מרעננת ביום חמסין אפריקאי של סתיו ממשמש.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
