| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
רעם מתגלגל
בבוקר מוקדם התעוררתי עם עור צפוד מקור. היה חם. הטלפון הראה על כמה דקות אחרי חמש. יש לי עוד כשעה לישון. אז אקום ואדפדף במצגת לשיפוצים אחרונים. בעיקר הטרידה אותי המחשבה על הקצב הנכון להגיע ללב הבעיה... ואז התגלגל הרעם והיכה בבטן שלי. אנרגיה עמומה ורבת עוצמה כזו עדיין לא חוויתי. אף פעם לא הייתי כלכך קרוב לשאגתו הרועמת של אריה. דבר ראשון שחלף במוחי שזה ממש, אבל ממש שונה משאגת האריה של MGM. זה נשמע כמו רעם שמתגלגל על צמרות העצים, גולש על השיחים והסלעים ואוגר כוח מליבות החיות שקופאות על מקומן. שוב נשמע הרעם וחדר אל תוך מעיי. אומרים שהוא נשמע למרחק של שמונה ק"מ. הפעם הוא היה ממש מעבר לגדר, במרחק של מטרים ספורים. בחשיכה אפשר היה לראות עיניים בורקות נעוצות בתוך צללית לא ברורה. מפחיד. הכל קפא על מקומו, ממתין למלך. לאחר שאגה נוספת העיניים נעלמו.
המצגת השכיחה ממני את אירועי הבוקר.
איך שחוויה כלכך חזקה פינתה מקום למטלה כמעט שגרתית.
אחרכך, בשעות המאוחרות של אותו בוקר זכיתי להציץ בנשות הרמונו במנוחה.
וקפאתי.
זיכרון השאגה עלה ומילא אותי בחריפות ובחדות.
המצגת הפכה לעוד טיפה חסרת זהות בים המצגות והמטלות.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
