| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
זר פרחי יוני
כמה מוזר שאין כמעט אזכורים הקשורים למלחמת ששת הימים.
אולי זה טוב. כלומר, פחות מלחמה אחת שהעם בציון נושא על גבו.
הרי מספיק אלימות וטרור יש היום במדינה.
מי צריך להיסחב עם מודלים מיושנים בני יותר מארבעים שנה.
זו הרי לא יציאת מצרים.
אך בכל זאת, הייתה שם מלחמה עם הרוגים ופצועים ששיכים לזיכרון הלאומי שלנו. והנה המלחמה הזו שהייתה לפני שנות אלף מתגמדת בזיכרון. ומי שכותב עליה נזכר איך השמדנו את הצבאות כמעט בנוסטלגיה. לתקופה, לקלות הניצחון. לתקופה שאחרי.
ואחריה באו אותן שש שנים שכמעט וכילו את המדינה.
ואני, אני רק נזכר בעמק דותן. בסערה שורפת. בחבריי שהלכו ואינם.
במלחמה הזו למי שלא זוכר, נהרגו 779 בני אדם ונפצעו 2,593 חיילים.
הזמן עושה את שלו, וכל שנה מגמד את המספרים.
באתי לכאן שוב היום לזכור ולהזכיר.
779 חיילים שעשו את המלחמה ההיא לניצחון גדול במחיר חייהם.
היום נשארנו עם הקלות והניצחון ההרואי של אז.
עם השטחים שכרו בנו בור עמוק מאוד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
