| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
דוח סרדינים
כבר לפני שבוע קשה היה להשיג סרדינים על האש.
שתבינו, זה הפלאפל המקומי. השניצל בפיתה שאין בָּר שלא מגיש אותו.
סרדינים על האש.
זה היה האות שהתריע על הרע שעומד לשטוף את מערב אירופה בכלל, ואת ספרד בפרט.
ואת עירי בעוד יותר פרטי ואת ליבי בהכי פרטי.
אין סרדינים כי הדיגים שובתים.
הם שובתים בגלל מחירי הזהב השחור, שממשיך להזהיב מיום ליום, ושעושה לכולם שחור.
לפני כמה ימים הצטרפו נהגי המשאיות לשביתה.
עתה הארץ הזו משותקת.
לערים הגדולות לא מגיע הספקה של פירות וירקות.
המשאבות בתחנות הדלק מפסיקות כי אינדלק לשאוב.
היום עברתי בחיפושיי אחר הזהב ב-7 תחנות דלק מיובשות.
המחלבות שופכות את החלב כי אינמקום לאכסן.
במאפיות ובסוּפרים יש כבר הקצבה של חלב, קמח ולחם טרי.
הדואר לא עובד וזו נקודה כאובה.
מעטים מכם יודעים שאני אמור להתחיל איזה פרויקט ביבשת השחורה.
במסגרת הפרויקט צריך אישורים.
ים של אישורים.
אוקיינוס.
צריך לחצות גדודי פקידים ורשויות.
ומסתבר שצריך ממש ניירות. אישורים וירטואלים לא מתקיימים בעולם הביורוקרטיה.
ואם אינמשאיות, אז אינדואר.
ואמאינדואר אינאישורים.
ואמאינאישורים, יש דאגות...
איני מבין גדול בפתרונות מקומיים לבעיות גלובליות.
אני רק מקווה שמשהו יזוז והשביתה הזו תסתיים.
ושוב אוכל לקנח בבירה את הסרדינים על האש,
בזמן שאדפדף בים האישורים שיגיעו בדואר הבוקר.
אתמול הייתה שימחה גדולה בספרד על הניצחון על רוסיה בכדורגל.
החגיגות במדריד כמעט והפכו למהומות בלתי נשלטות.
כן, ניחשתם, כי לא היו מספיק סרדינים לזלילה.
ספרד לא יכולה להתקיים ללא בָּרִים.
ובָּרִים אינם כאלה ללא סרדינים על האש.
נראה לי שבסופו של דבר יקומו תושבי ספרד על השובתים משום אי הספקת הסרדינים.
וטובה שעה אחת קודם!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
