|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
מפת מילים המפה שלי היא עדות לקיום שלי כאן. ביטוי לנוכחותי כאן. טביעות של ריחות הרים ועמקים עם ליטוף נהרות וימים שחרוטים על כף ידי, מקבלים משמעויות אישיות. אומנם השפה זרה, אך לי היא מובנת. יש כאן כוונה ברורה שהיא תהיה מובנת רק לי. והיא, כף היד מביטה בי מהצד, במבט שאינו מבין. מדוע אני גוזר אותה ומחלק אותה ואפילו לא שואל לדעתה. לעתים אני שוכח כי נכסי הם בכחול של ים, ברוח של הרים, בשאגה של אריה ובחום של אדמה לחה. הם הפכו זה מכבר לנכסי קיומי. והיד אינה צועקת כאשר אני גוזר ממנה נכסים. רק אני במילים ריקות.
כַּף יָדִי מִזְדַּקֶּרֶת קְעוּרָה מוּלִי חוֹפֶנֶת אֶת פָּנַי.
הַכֹּל הוֹפֵךְ לְקִרְבָה מְתוּקָה שֶׁל עַפְרֵי אֲדָמָה.
קַו חַיַּי מֵאִיר אֶת הַטִּפּוּס עַל הָהַר שֶׁלִּי.
| |
|