|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
אש בחלציה היה קר אמש. מה שגרם לחלק מהאנשים להישאר בבית או להסתופף בתוך הבארים. לחכות לזיקוקים שיגיעו מאוחר יותר. ידעתי שהלילה כמו בכל לילה שכזה אחווה משהו חדש. הרוח תישאני למקום שלא הייתי בו עדיין. גם היא כנראה ידעה זאת. אך אנלא שמתי ליבי אליה כי לא הכרתיה וגם לא היה בה משהו שימשוך את תשומת ליבי. לאחר זמן חשתי שמבטה לא מרפה ממני. מנסה לחכך משהו בי שיצית את המרחב בינינו. לא שיתפתי פעולה כי משהו בי הפריע לי להיענות לדרישתה. כן, לא בקשה, אלא דרישה, בלי מעטה של עדינות או ריח של פיתוי. ואני, בהיותי האיש המוגבל שאני, לא הצלחתי להיענות לדרישה הפנימית שלה. רק עכשיו אני מנסח לעצמי את החוטים שצרבו בבשרי. רק עכשיו אני מבהיר מה בקע ממנה. בחוף הים, לא חשבתי ולא ניתחתי ולכן גמלא כיניתי זאת בשמות ובתחושות.
אחרכך הכל השתנה. כשהלילה ירד והמדורות הוצתו. כאשר בחצרות פרחו לפתע עצי תאנה, ואש ניצתה באנשים.
כתבה על כך קלאריסה פינקולה אסטס בספרה רצות עם זאבים: 'ליד המדורה סמוך למעיינות החמים, ראיתי אשה עירומה כבת 35; לידות רוקנו את שדיה, והריונות חרשו קמטים בבטנה. מישהו ניגן על תופים וגיטרות, והיא החלה לרקוד, כששיערה, שדיה, עורה וגפיה נעים כולם בכיוונים שונים. כמה יפה היתה, כמה שופעת חיים. חינה היה קורע לב. הביטוי "אש בחלציה" העלה תמיד חיוך על שפתי, אבל באותו הלילה ראיתי זאת. ראיתי את הכוח בירכיה. ראיתי את מה שלימדו אותי להתעלם ממנו, את הכוח בגופה של אשה כשהוא מונע מבפנים.'
כך ראיתי והרגשתי ונצרבתי. זכיתי...
| |
|