| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
קמח ותורה
כלכך שמחתי מהחלטת הממשלה.
חששתי שברגע האחרון ההחלטה תטורפד.
במסגרת שיטוטיי ברשת נתקלתי במאמר של המינהל לחברה ונוער.
המאמר נכתב ב- 1985 לאחר עיסקת אחמד ג'יבריל השנויה במחלוקת.
מסתבר שלאורך כל ההיסטוריה היו הדעות בעם היהודי חלוקות מאוד לכאן ולכאן בנושא פדיון שבויים.
מומלץ מאוד לקרוא את המאמר.
קטע אחד במיוחד מאוד הרשים והפתיע אותי:
מה, למעשה, טען יצחק רבין כאשר הסביר את פשר ההחלטה להחזיר את אלף ויותר המחבלים תמורת שלושת השבויים? הוא, והממשלה כולה, לא היו מצליחים לנמק את ההחלטה בשום דרך, אלא בדרך אחת ויחידה של טיעון : מה אני צריך לומר לאמא או לאבא של שבוי היושב אי-שם בתא בודד?, או: בבקשה, ישים כל אדם בישראל את עצמו במקומו של אב או במקומה של אם שבניהם יושבים בשבי. מה הייתם אתם מחליטים במקרה דומה ?
כמובן שזה אינו נימוק הגיוני, אבל הוא עובד.
מה שעוזר להבין את כל הפרשה הזו, הוא ניסיון להבין אותה על רקע היחס הנהוג בעם ישראל לנושא של "פדיון שבויים". עיון קל בנושא זה בספרות (למשל: "אנציקלופדיה מאיר נתיב") מגלה דברים מעניינים ומפתיעים ביותר.
ידוע ביהדות, שאין דבר קדוש יותר מספר תורה, אדם שהפיל מידו ספר תורה - חייב להתענות ולצום. ספר תורה שאין משתמשים בו עוד, או שניזוק, חייב להיגנז בצורה מכובדת. והנה, היהדות מתירה - למעשה מחייבת - למכור ספר תורה בשוק כדי להשיג כסף לפדיון שבויים.
וזה עוד לא הכל : מותר למכור ארון-קודש (!) על-מנת לשלם בסכום עבור שבוי שנשבה. וסכומים שנאספו כדי לבנות בית-כנסת חדש - אסור לגעת בהם לשום צורך, פרט לדבר אחד: פדיון שבויים. כלומר: מותו לוותר על בניית בית-כנסת, ובלבד שיהודים לא יימקו בשבי.
כן, אני גאה להיות חלק מהעם הזה.
עם שלא חושש להשתמש באוצרות תרבותו למען אחיו.
גמכך ניתן לפרש את נחיצות הקמח לתורה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
