|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2018
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
צְחוֹק שְׁטוּת לֹא צְחוֹק הַשִּׁכּוֹר קָפוּא. מוּל צְחוֹק אֲנָשִׁים לֹא יָדַעְתִּי לִצְחוֹק כָּפוּת. מִצְּחוֹקָם נַסְתִּי כָּל עוֹד נַפְשָׁם – מְצַחְקֶקֶת צְחוֹק שְׁטוּת.
לֹא צְחוֹק הַשִּׁכּוֹר כָּפוּת.
*משירי ברצלונה
| |
צלילי פתיחה* את החדר הזה בחרתי משום הידית האדומה שבדלת. יש לי שיחה עם ידיות ואני אוהב בבתי מלון את אלה הישנות העגולות עם לשונית קטנה. אני מסובב רבע סיבוב שמשחרר את המנעול, ומקשיב לצלילי הפתיחה, כמו פורץ כספות. בוחר בחריקה השקטה בשפה מוכרת. את המלון הזה לא אני בחרתי. היה זה המקום הקטן שהובלת אותי אליו. לי נותר לבחור את הידית החורקת שבדלת. להקשיב למנגינת הפתיחה של המנעול מבעד לצלילי ההורמונים הלא שקטים שלנו. ידעתי שהיה זיוף במנגינה, או ניסיון להסתיר. כמו שימוש מופרז באליולי, שלא להרגיש את טעם הבשר הערום. נסחפתי בטעמי לשונך נותן לבשרי לעלוז ולבעור. עד שהצלחנו נהיה שקט, דבר לא היה בינינו עוד. נחנו ואת נשפת טבעות לתקרה ואני ציירתי אותן נאגרות סביב פטמותייך. סביב צווארך הנחתי בעברית, כוכבי לילה קָטָלָנִי קר. קפוא לשון הבנתי, אני לא מצליח לשיר באנגלית בברצלונה. שִׁירָה חַיֶּבֶת לְבַקֵּר בְּבַּרְצֶלוֹנָה וּלְדַבֵּר שָׁם אַנְגְּלִית, משורר חֶזִי לֶסְקְלִי. ניסיתי, לי יצא רק צליל חריקות ורוטב שום עליו.
* קטע מִקטע מִפּעם.
- אליולי (alioli), שום במיונז - בברצלונה מדברים קָטָלָנִית.
** אתמול שכחתי להקשיב לצלילי הפתיחה, ופתחתי דלת ברגל גסה.
כליום אני לומד.
| |
|