| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
מַסֵּכָה
מִתַּחַת לִכְסוּת פָּנַי
אֲנִי מַחְבִּיא אֶת הַדִּכָּאוֹן.
שָׁם אֲנִי עֵירֹם.
ירגזי כחול
| |
זֶמֶר אַהֲבָה
קטע מתוך זֶמֶר אַהֲבָה של אֵוָה קִילְפִּי
אֲדֹנָי, לַמְּדֵנוּ לְקַבֵּל אֶת אַהֲבַת הַזְּקֵנִים,
אֶת אַהֲבַת הַצְּעִירִים, אֶת אַהֲבַת הָאֲנָשִׁים בְּגִיל הָעֲמִידָה,
אֶת אַהֲבַת הַמְכֹעָרִים, אֶת אַהֲבַת הַשְּׁמֵנִים, אֶת אַהֲבַת הָעֲנִיִּים,
אֶת אַהֲבַת לוֹבְשֵׁי הַסְּחָבוֹת
וְאֶת אַהֲבַת הַבּוֹדְדִים.
לַמְּדֵנוּ לְקַבֵּל אֶת הָאַהֲבָה,
אָנוּ כֹּה פּוֹחֲדִים מִפָּנֶיהָ.
תרגם מפינית רמי סערי - 'הפרפר חוצה את הכביש' בהוצאת כרמל
| |
הִתְבַּגְּרוּת
כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד
נִרְעַדְתִּי בְּתוֹךְ זְרוֹעוֹתֶיךָ
שֶׁחָבְקוּ אוֹתִי
עַכְשָׁו אַתָּה -
לוֹמֵד לְהִתְכּוֹפֵף לִדְבָרַי
שֶׁיּוֹצְאִים בְּלַחַשׁ
וַאֲנִי שׁוּב נִרְעַד
| |
גַּעְגּוּעִים
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
אֲנִי מְקַצֵּר אֶת הַמֶּרְחָק
מִכַּף יָדִי
אֶל כַּף יָדִי
שֶׁעוֹטֶרֶת אֶת שָׁדֵךְ.
| |
בּוֹאָה רָעֵב
בְּפּוֹזְנָען, אַהֲבָתִי לֹא יָכְלָה לַבֶּכִי.
שָׁם רָאִיתִי בּוֹאָה רָעֵב.
גִּלִּיתִי אֶת אַבָּא הוֹלֵךְ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר בְּבֹקֶר קַר.
הַבּוֹאָה לֹא הִצְלִיחַ לִבְלֹעַ אֶת אַבָּא.
לֹא הָיְתָה שָׁם אַהֲבָה.
אֲנִי הָיִיתִי שָׁם.
Old Marych - Robert Sobocinski, 2001
| |
לִפְנֵי הָאָבִיב
מֵהַמָּקוֹם בּוֹ הִבַּטְתִּי
יָכֹלְתִּי לָחוּשׁ אֶת הָרֵיק זוֹרֵם -
מִקְּצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת דֶּרֶךְ בֵּית הַשֶּׁחִי,
עֹמֶק הֵעָדְרֵךְ שִׁתֵּק לִי בַּבֶּטֶן
מַחְשָׁבוֹת -
אַחַת אַחַת.
| |
ניחוח חג
כאשר אני פותח את מכסה המנוע מתגלה לפני המשפט שהתווה לי את הדרך:
You become what you think about
לולא המילים הספורות האלה אולי הייתי נתקע בשולי הדרך.
המילים האלה הם שהעניקו לי את הכוח לקרוא את העוצמות שבי:
זֶה שֶׁלִּי
אֲנִי בָּרָאתִי אֶת נוֹכְחוּתִי כָּאן
בִּשְׁבִילִי בָּרָא אֱלֹהִים
אֶת הַקֶּנְיוֹן
אֶת הָאֳרָנִים
אֶת הָאוֹר.
להעביר אצבע משרטטת על רישומים עדינים שמוטבעים במצח נשען על גזע.
לחלום אותם.
הלילה נחלמתי בתחושה.
אולי זלדה תיארה אותה הכי קרוב ב"ידידוּת היסמין הלבן"
בְּכַף הַיָּד שֶׁל נִיחוֹחוֹ
מְנַמְנֶמֶת נַפְשִׁי
חוֹלֶמֶת עַל מַעְיָן.
התחושה הובילה אותי לניחוח המקום הזה
שם קידשתי לי חג בשימחה
| |
פריחה שהקדימה
בָּרוּר שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה
אֲנִי לְעַצְמִי
וּבִשְׁאַר הַיָּמִים לְמִי?
לָטְמִית מבשרת אביב
| |
טוֹבֵעַ בַּכְּבִישׁ
אֲנִי אַחֵר
מִמָּה שֶׁאֲנִי בַּטֶּבַע, מֻקָּף -
נוֹרָא מִשְׁתַּדֵּל לְהֵאָחֵז בְּצִפָּרְנֵי עֵצִים.
לְהַרְגִּישׁ חָלוּץ.
שׁוּב טִפָּה אַחַת מְעִירָה בִּי -
לְהִמָּלֵט מֵהָאַסְפַלְט
שֶׁחוֹנֵק.
| |
חלום חתן
בפברואר הזה אני אחצה את המיצרים להגיע שוקק חיים לאביב.
הנתיבים כבר הותוו בשדה החרוש.
הקר והלבן מזמין אותי להתנקות, ליישר קמטים שהצטברו במהלך החורף.
במהלך הימים אני מתנקה, גם מחלומות חודש ינואר.
כמו חתן.
כך הגלימה עטפה אותי בלבן.
לא ברור לי איך בזכותי
זנב הלוויתן (לב איתן) היה גם לבן.
התקדמתי מרחף ולא יודע:
איך אעבור מהרציף לסיפון?
את יצאת (מיאת?) וראיתי אותך
מתקתקת מתוך גלימה לבנה.
הצצתי וראיתי מוקפא:
"בשביל מה אתה נבל כזה?!
אין לי פתק החלפה!!"
לסיפון אני לא באתי.
זנב שדה
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
