| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
אוֹתוֹ הָאִישׁ
הָיִיתִי
אוֹתוֹ הָאִישׁ
תַּחַת אוֹתָם הַשָּׁמַיִם
עִם אוֹתָם שְׁרִירִים
מִתְרַכֵּך מוּל אוֹתָהּ הַשֶּׁמֶשׁ
שֶׁמָּשְׁכָה וּמָתְחָה אֶת צַוָּארִי
לְחֵץ שָׁלוּחַ שֶׁדָּאָה
הָיִיתִי
עַתָּה אֲנִי מַבִּיט בַּחֲסִידוֹת
דּוֹאוֹת
חסידה שחורה
| |
רעם מתגלגל
בבוקר מוקדם התעוררתי עם עור צפוד מקור. היה חם. הטלפון הראה על כמה דקות אחרי חמש. יש לי עוד כשעה לישון. אז אקום ואדפדף במצגת לשיפוצים אחרונים. בעיקר הטרידה אותי המחשבה על הקצב הנכון להגיע ללב הבעיה... ואז התגלגל הרעם והיכה בבטן שלי. אנרגיה עמומה ורבת עוצמה כזו עדיין לא חוויתי. אף פעם לא הייתי כלכך קרוב לשאגתו הרועמת של אריה. דבר ראשון שחלף במוחי שזה ממש, אבל ממש שונה משאגת האריה של MGM. זה נשמע כמו רעם שמתגלגל על צמרות העצים, גולש על השיחים והסלעים ואוגר כוח מליבות החיות שקופאות על מקומן. שוב נשמע הרעם וחדר אל תוך מעיי. אומרים שהוא נשמע למרחק של שמונה ק"מ. הפעם הוא היה ממש מעבר לגדר, במרחק של מטרים ספורים. בחשיכה אפשר היה לראות עיניים בורקות נעוצות בתוך צללית לא ברורה. מפחיד. הכל קפא על מקומו, ממתין למלך. לאחר שאגה נוספת העיניים נעלמו.
המצגת השכיחה ממני את אירועי הבוקר.
איך שחוויה כלכך חזקה פינתה מקום למטלה כמעט שגרתית.
אחרכך, בשעות המאוחרות של אותו בוקר זכיתי להציץ בנשות הרמונו במנוחה.
וקפאתי.
זיכרון השאגה עלה ומילא אותי בחריפות ובחדות.
המצגת הפכה לעוד טיפה חסרת זהות בים המצגות והמטלות.
| |
אור לשבת
נָעוֹת בַּצְּלָלִים
כְּאוֹר נֵרוֹת הַשַּׁבָּת
Red-billed Hornbill - מקור-הקרן אדום המקור, בעת זריחה
| |
ימים אחרים
הם עולים מכל רוח וכל קול שחודרים אליי מהחיים שמתרחשים מולי.
ברור לי שבעוד חודשים מעתה יהיו לי חיים חדשים.
אנמקווה שאומנם השינוי יביא לי את התחושה הזו.
ועדיין, עתה אני מנסה להיתפס לכל איוושת חיים עכשווים.
מהנהן בראשי מול הכומר המזדקן שיושב מולי.
שמינית ממני מנסה להבין מהיכן אוכל לחדור לכיסו העמוק ולשלוף משם את מנת הדולרים שהוא מופקד עליהם.
שבע שמיניות ממוחי וליבי וגופי מנסים ללכוד את שירת הציפורים מחוץ לחלון.
לקלוט את שובל הצבעים שאולי ראיתי חולף להרף.
לדמיין איך תביט בי הציפור במעופה היום.
לאן היא תישא אותי כאשר אבקש לחוש את פעימותיה המהירות.
בסוף, השיחה נגמרה בחיוכים לרוב.
הכיס של איש הכנסייה נפתח אפילו יותר מאשר פיללתי.
אולי משום שלא הראיתי התלהבות יתירה.
תודה לך כָּחָל לִילָכִי (Lilac-breasted Roller) שהבאת אותי לאיזון הנכון.
יש משהו בציפורים שמביא אותי לאיזון.
באפריקה למדתי שהוא גם נכון בשבילי.
על כנפיהן אני חג כבר חודשים רבים.
כאשר יצאתי, שעשועי הכחל היו כמשב רוח רענן מול שלהי היום שלהטו על עורי.
גלידת תותי-פרוטי מרעננת ביום חמסין אפריקאי של סתיו ממשמש.
| |
בעוד ארבעה ימים
בעוד ארבעה ימים אנלאהיה כאן.
אני שוב אביט בלילה לחפש אריות שרוטי לחיים.
שוב אטעם מרוחה של אפריקה.
בעוד ארבעה ימים ימלאו לבלוג הזה 4 שנים.
ואנלאהיה כאן לחגוג.
אך כאשר אשוב ואכנס לבלוג שלי, יביט בי המסך בשימחה.
שימחה של שנה חמישית.
שנה חדשה שתהיה דומה אבל כלכך שונה.
שנה שבה אני מקווה שעדיין כל כתיבת פוסט תהיה לי מאוד ראשונית.
שנה שבה אשמח לפחות כמו השנה הזו.
שנה שתהיה לי טובה.
מחר שוב אצא לדרך...
שַׂמְתִּי בְּתַרְמִילִי
צִיּוּרֵי חֲלוֹמוֹת
שֶׁל אָבָק דְּרָכִים
כְּדֵי שֶׁאֲזַהֶה
אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה
להתראות חברים שלי 
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
