"לא תבין לעולם למה הוצאתי אותך מחיי, מלא במילותיך וריק משתיקותי. אתה אומר היה מושלם וככה סתם ואיך זה שאת לא בוכה. אני הולכת ממך, אני הולכת ממך."
נשמע לכם מוכר? זה מתוך השיר-הכי-מתוק-במנגינה-אך-מדכא-במילים שנשמע פה לאחרונה, "נובמבר" של מירי מסיקה (מילים ולחן של קרן פלס, "עננים עננים" וכו'). יש שם גם את המשפטים הבאים:
"בסוף ימים ארוכים בא הלילה. כמו שהיינו אחד, אז עכשיו זה בנפרד. על המיטה מביטה, זה לא אתה."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: