אלפיים וארבע היא השנה שבה הכל הולך לקרות. הכל. אלפיים ושתיים זרקה אותי למים, באלפיים ושלוש למדתי לשחות, לאלפיים וארבע אין ברירה בעצם.
את השקט הנפשי שלי אני אמצא באלפיים וחמש-שש. את השעות האחרונות של אלפיים ושלוש צריך להקדיש עכשיו ללקיחת אויר, למילוי הריאות, לתפוס חזק במושב, הרכבת עושה עכשיו את דרכה למעלה ובחצות בדיוק היא תעבור את הפיסגה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: