| |
דע את היריב |
 כינוי:
בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
| 3/2006
זעם
אז ככה מרגיש זעם?
תסלחו לי על הביטוי, אבל בארבע וחצי השנים האחרונות אני אוכל לא מעט %^&. הזהות שנוצרה בין "היריב" ל"ישרא-בלוג" עשתה הרבה דברים טובים לישרא, אני חושב, אבל ליריב היא עשתה הרבה דברים רעים.
קיללו אותי, איחלו למותי, איימו עליי בתביעות משפטיות, הטרידו אותי בטלפון, כל מיני. היה לי עור עבה עוד לפני ישרא-בלוג, אבל אין ספק שנוספו לו כמה סנטימטרים מאז אוגוסט 2001.
לפעמים חבל לי על זה, כי אטימות רגשית זה לא להיט. כי אולי כדאי היה שאני אזדעזע ממה שקורה במחסומים. אולי היה כדאי שאתעצבן ממש פעם אחת בחיים שלי, אבל ממש. מצחיק, רק אתמול נשאלתי איך זה לא קרה.
אז הנה, זה קרה. זעם. אני מרגיש את זה מאחורי העצם הזו, איך קוראים אותה, זו שעליה לוחצים בהחייאה. אני מרגיש את זה בבית החזה. בסה"כ ילדה שקראה לי עבד של האקס שלה (לא צריך להיות מעל גיל 25 כדי שהחבר שלך לשעבר יהיה אקס?), שאני משתף איתו פעולה נגדה, איימה עליי בתביעה וכאלה. לא הבנתי בינתיים למה, אבל העובדות לא משנות במקרים האלה. אני בד"כ מתעלם ומנפנף את זה מעליי. אבל הנה, זעם. לא נעים. תחושה מעצבנת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
