|
דע את היריב |
כינוי:
בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | |
| 4/2006
סקרנות נהגים נסענו לנו לאט בחשיכה. טור של מכוניות שמוביל לעיר שינה. אחרי כמה דקות זחילה, עברנו ליד גרר שבדיוק העמיס מכונית שעמדה בתעלה בצד הדרך. הכל השתחרר מאותו רגע, כאילו כולם נתנו גז. אמרת משהו על המכונית הזו ואני רק הבעתי תרעומת על זה שכולם מתעניינים במכונית הזו, מתעכבים כדי להבין איך היא הגיעה לשם, עוצרים את כל התנועה בשביל זה.
אמרת לי שבדיוק אמרת שזה מעניין איך המכונית הגיעה לשם. אופס.
נזכרתי בזה היום כשעברתי ימינה לנתיב שיוצא לאלופשדה. התנועה בנתיב הייתה איטית, שוב בגלל מכונית שעמדה על השוליים. זה שהיה 50 מטרים לפניי כנראה לא קלט בזמן שהתנועה איטית. הוא בלם בפתאומיות וכשזה לא הספיק לו, הוא ברח שמאלה. אף פעם לא ראיתי גלגלים מעשנים, חשבתי שזה אפקט של סרטים. הרכב התחיל לתפוס סחרור ובסוף נעמד מבלי להתהפך כשהוא ניצב לרוחב הכביש וחוסם שני נתיבים. עברתי מאחוריו ומיהרתי להתרחק, שלא יעוף עליי כשמישהו יכנס בו. היו שם ארבעה או חמישה פרצופים מאוד מבוהלים ברכב הזה.
לא היית רואה עליי שקרה משהו בכלל. המשכתי לנהוג כאילו כלום. שום דבר לא השתנה באחיזה שלי בגלגל ההגה. אפאתי כמו שתמיד חשבת שאני. אבל דרלינג, בינינו, הלב שלי דפק כמו משוגע.
| |
|