| |
דע את היריב |
 כינוי:
בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2008
כל החדשות שראויות לדפוס?
אל הכתבה הזו בדה מרקר הגעתי מכתבה אחרת באתר שבתחתיתה הופיעה ההפניה המעניינת "אני חננה בבעיה". הכתבה מתחילה בפסקאות הבאות:
"ראיונות עם נשים מנהלות מתחום ההיי-טק נוטים להפוך לא פעם למפגש מתסכל במיוחד: אף שמדובר בנשים מבריקות ומצליחות על פי כל קנה מידה אובייקטיווי, הניסיון להוציא מהן אמירה משמעותית ומעניינת משולה להכאה בסלע נטול טיפת מים.
אשת היי-טק סטנדרטית תרגיש מאוד בנוח לדבר על המוצר, ומאוד לא בנוח לדבר על עצמה. היא מומחית גדולה בכל מה שקשור לתפקידיה, אבל מומחית קטנה מאוד בכל תחום משיק. על תקרת הזכוכית היא שמעה, אבל אישית לא נתקלה בה אף פעם, וכל ניסיון לדבר על משהו שאינו קשור להיי-טק באופן מובהק נתקל בדרך כלל במשיכת כתפיים קלה ועצבנית.
תכונה אחת עוברת כחוט השני בין כולן: הן ממוקדות מטרה באופן מעורר התפעלות. אישיות תוססת ומעניינת, לעומת זאת, לא ברור אם יש שם. גם השיחה עם נטלי קרמר - מנהלת קבוצת התוכנה של חברת מודו ואחת הנשים הצעירות (29) הנחשבות להבטחה הגדולה של ענף ההיי-טק הישראלי - הלכה באותו מסלול. המטרה ברורה, הדרך סלולה, אמירות שחורגות מקלישאות מכאיבות - יוק."
הדבר הראשון שקפץ לי לעיניים זה השוביניזם. דפדפתי חזרה למעלה וראיתי רק את שמה של טלי חרותי-סובר, אז חשבתי לעצמי שאם אישה כותבת ככה, אין מה לבוא בטענות. אחר כך הבנתי שאורי ברקוביץ' גם חתום על הטקסט, אבל זה כמובן לא אומר שהוא אחראי לפסקאות האלה. זה לא באמת משנה מי אחראי.
בינתיים כתבו על זה אחרים: עמית הדגישה כאן את הפנינים, למקרה שפספסתם אותן. עידן מצביע על הקלישאות הטמונות באזהרה מפני הקלישאות. דבורית שואלת איפה העורכים. אז אני רוצה להגיד משהו אחר:
עיתונאים יקרים, יצא לכם ראיון משעמם? בעיה. נגיד שזה לא בגללכם, הייתה לכם כוונה טובה, אבל יצא משעמם. יכולתם לשאול שאלות אחרות, לעשות את זה יותר מעניין, אבל לא הצליח. בסדר, אנחנו לא כועסים. תגנזו. לא כל דבר צריך לפרסם. לא היה קורה שום דבר אם הטקסט הזה לא היה מתפרסם לעולם.
איזו סיבה יש לי להמשיך לקרוא את הכתבה אחרי פתיחה כזו? אתם בעצם מכריזים שאין כאן כלום, ממליצים לקורא לעבור הלאה. הייתי צריך לעשות את זה באמת. (או שהתכוונתם להביא אותה בהפוכה. הממ.)
ועוד משהו: להכריז על מרואיין כמשעמם זו פעולה שאולי נסבלת כשמדובר בדמות ציבורית. אם הייתם הולכים לראיין סלב כלשהו והייתם רוצים להביא לידיעת הציבור שהוא משעמם בעיניכם, זה אולי עוד לגיטימי. אבל קרמר היא בן אדם פרטי שבאתם לראיין אותה בתפקידה המקצועי כמנהלת תוכנה. מה ציפיתם, שהיא תדגים לכם את יכולותיה בג'אגלינג? שהיא תחשוף בפניכם את כל אישיותה?
אני מבקש לצאת מכאן בקריאה לעמיתיי למקצוע: אם טלי חרותי-סובר ואורי ברקוביץ' רוצים לבוא לראיין אתכם, תשקלו את זה שנית. ושלישית. קרמר בטח חשבה שהיה ראיון טוב ותראו מה קרה.
עדכון 23.7: ועוד בנושא: דורה, אורלי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
