14:00 - יש אזעקה בחוץ שמטריפה את השכל. אני פתאום קולט שאין לי מושג איך האזעקה של הרכב שלי נשמעת. אני יוצא לבדוק, אבל האזעקה נשמעת מכיוון אחר. אני עובד מול נענע עכשיו. אכלתי וגם הספקתי לסיים מסך אחד של הגדרות, כי זה היה פשוט.
15:00 - בדקתי במסך אחר אם ההגדרות תופסות, גיליתי בו כמה באגים. אני צולל פנימה.
16:00 - במקום לעבור קצת על התוכנה ולהיזכר מה עשיתי לפני שאני כותב קוד, תכנתתי כל מיני שינויים שסותרים את הרעיון המקורי של המסכים האלה. יופי, עכשיו אני מוחק הכל וחוזר להתחלה. ככה לומדים.
17:00 - כדי להתאפס, עברתי למשחק מילים ועכשיו אני שוב בעבודת מלים. קשה לי להתרגל לשפה. אני דובר ASP שוטף, אבל כאן זה ++C.
18:00 - ארבעה טלפונים מהעבודה בינתיים. אני מציץ בלוח החדש של ערוץ 2 ורואה שיש ניפ/טאק. לקראת סוף העונה הקודמת של הסידרה החלטתי שמיציתי, אבל עכשיו אני חושב שאראה את הפרק הראשון של העונה החדשה ואחליט.
19:00 - אני מנסה להישאר מפוקס על עבודת מלים, אבל לא יכול שלא להתייחס למיילים או לקפוץ לרגע ל-ynet לראות מה חדש. האם אני סובל מהפרעת קשב?
20:00 - עדיין עובד. מה יהיה?
21:00 - פרשתי, אני אוכל מול הטלויזיה.
22:00 - טלפונים. גם דרך להיות חברתי.
23:00 - אני קורא את הפוסט הקודם ורואה שלא התגלחתי וגם לא ניקיתי את המקלחת. אתמול או שלשום נתקלתי בסטנד אפ של אלן דג'נרס ב-yes plus, היא אמרה שם משהו על זה שאי אפשר לחסוך בזמן, אפשר רק לבזבז אותו. בגלל זה, היא אומרת, דחיית מטלות זה הדבר הנכון לעשות. היא סיימה את הקטע במשפט:
Procrastination isn't the problem, it's the solution. So procrastinate now, don't put it off.
אני הולך לראות ניפ/טאק. לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: