| |
דע את היריב |
 כינוי:
בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2002
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
| 12/2002
אני שונא מחשבים
מפליא, מה? כן, אני שונא מחשבים. מכל היצורים שאני מכיר, הם אולי הכי בוגדניים.
אין לי מזל עם המחשב הזה. לפניו היה לי מחשב 386 ששירת אותי נאמנה במשך 7 שנים, אפילו שקרעתי לו את הצורה באמצע החיים ועשיתי ממנו פנטיום 133.
כל הצרות שבעולם נפלו על המחשב הנוכחי שלי. אני כבר לא זוכר לו את הצרות שהיו לי קודם, אני זוכר לו את זה שהוא נשרף ממכת ברק והלך כולו בדצמבר הקודם. אני זוכר לו את ההרד דיסק שהלך כמה חודשים אחרי זה. אני זוכר לו את המאוורר - וכמה זמן לקח לי לגלות שזה המאוורר.
ביום שני ההרד דיסק תיקתק. ממש, תיקתוקים כאלה עצבניים, כאילו הראש שלו מנקר בדיסק. יש לי עדיין אחריות עליו לעוד כמה חודשים, אבל למי יש כוח להתעסק עם זה. ביום שלישי ה-UPS הפסיק לעבוד. ההרד דיסק החדש פיתח היום רעשים משלו ויש כבר 5 בד סקטורס. 5. אחד לכל יום שהוא כן עבד אצלי.
מאז הסיפור עם המאוורר, אני מחזיק את המארז פתוח. אני יכול לראות הכל, שום דבר הוא לא יסתיר ממני. שום דבר. חוץ מסוד אחד קטן, סוד שהוא יקח איתו בקרוב למזבלה העירונית: למה הוא שונא אותי כל כך?
| |
כעס
היה לי יותר קל אם היית כועס.
כועס? עליך?
כן, זה היה מפשט את הדברים.
איך?
איך לכעוס?
לא, איך זה היה מפשט את הדברים?
כי אז הייתי יודעת כמה באמת איכפת לך.
איכפת לי.
אני לא זוכרת אותך מעוצבן, כועס, מתרגז.
איך לא?
אתה מתנהג ככה לפעמים, והמשחק שלך לא רע בכלל, אבל אני לא חושבת שאתה באמת כועס בפנים, כשאתה מתנהג ככה.
אני...
לא באמת כועס.
נכון, אני לא כועס.
אף פעם?
אף פעם.
אני צריכה שתכעס עליי.
אין לי על מה לכעוס.
אל תהיה לי תמים פתאום, אתה צריך לכעוס ומגיע לי שתכעס.
כדי שתדעי שאיכפת לי ממך?
כן.
איכפת לי ממך.
אני יודעת.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
