| |
דע את היריב |
 כינוי:
בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 12/2003
אלפיים וארבע
אלפיים וארבע היא השנה שבה הכל הולך לקרות. הכל. אלפיים ושתיים זרקה אותי למים, באלפיים ושלוש למדתי לשחות, לאלפיים וארבע אין ברירה בעצם.
את השקט הנפשי שלי אני אמצא באלפיים וחמש-שש. את השעות האחרונות של אלפיים ושלוש צריך להקדיש עכשיו ללקיחת אויר, למילוי הריאות, לתפוס חזק במושב, הרכבת עושה עכשיו את דרכה למעלה ובחצות בדיוק היא תעבור את הפיסגה.
| |
לאן אתה רץ?
אני מנסה להיזכר מתי הכל התחיל. מתי הופקע כמעט כל הזמן הפנוי שלי לטובת מה שאני מכנה "פרוייקטים"?
נזכרתי במשהו שקרה היום לפני שלוש שנים. הייתי בבוקר בבית וזה היה יום חול. לא עבדתי, כי באותה תקופה הייתי בחצי שנה של סמי שבתון, יומיים בשבוע ישבתי בבית ועסקתי בתיכנות. שלושה אתרים במקביל, שלושה רעיונות שחשבתי שייצא מהם משהו. לא יצא. חצי השנה נגמרה ולא הספקתי. לפחות למדתי ASP. בלי זה, לא היה ישרא-בלוג. גם בעבודה לא הייתי מגיע לזה.
שם הייתה ההתחלה? מאז אני עובד כל הזמן? בשביל מה, בשביל להצליח? בשביל לעשות וי על מטלות ב-to do list שלי? הרי בכל פעם שאני מוחק מטלה, אני גם רושם שתיים חדשות. זה יגמר מתישהו?
לפני 16 שנה בערך, על הכרמל, זאב אמר שבעוד 20 שנה אצליח בגדול. נותרו לי עוד 4 שנים. בערך. אולי שלוש. אז זה מה שאני עושה עכשיו, נאבק לטובת מימוש הנבואה? נראה יותר כאילו הדברים נעים בשני קוים מקבילים שיפגשו מתישהו, עוד 4 שנים. אולי שלוש. ואז מה?
| |
דוד פרלוב
דוד פרלוב היה בשבילי מורה, למרות שלא פגשתי בו מעולם. היומן שלו, התיעוד בפילם של חייו בין 73 ל-83, היה חויה קולנועית ויזואלית פיוטית מרגשת. אלה היו שמונה שעות (אם אני לא טועה) של שירה, של צילום יפה, של הגיגים חכמים, של משפחתיות נעימה, של התאומות הולכות וגדלות. כשאני נתקל היום בשמות יעל פרלוב ונעמי פרלוב, יש תחושה חזקה של "אני מכיר אותן".
דוד פרלוב נפטר אתמול. יקח לי זמן להיפטר מההרגל הזה, לחפש אותו באבן גבירול בכל פעם שאני עובר שם, למקרה שאני אראה אותו עומד ומצלם.
הוא גרם לי לחשוב ברצינות על קריירה של עריכת סרטים. אולי זה באמת מה שהייתי צריך לעשות עכשיו.
היומן שלו בטח יוקרן בקרוב בטלויזיה. אני אמנע מלראות אותו, אני חושב. מ"מרום" שנותיי היום, אני בספק אם היומן שלו יוכל לגעת בי כמו אז. והנה, אמרתי גם משהו על עצמי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
