| |
דע את היריב |
 כינוי:
בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | | | |
| 2/2007
אסתר רינה
- שמעת שלאסתרינה טרטמן אין בכלל תואר שני במינהל עסקים?
- עזוב אותך, גם ככה זה תואר חרטה.
- שמעת שלאסתרינה טרטמן אין בכלל תואר שני?
- בטח כל אלה שקנו תארים בלטביה אוכלים את הלב, זאתי עשתה תואר בחינם.
- שמעת שלאסתרינה טרטמן אין בכלל תואר ראשון?
- בוא נחכה למחר, נשמע אם היא בכלל סיימה תיכון.
- שמעת שלאסתרינה טרטמן אין בכלל תארים אקדמיים?
- עזוב אותך, שמעת שלא קוראים לה בכלל אסתרינה? שמעת פעם על מישהי שקוראים לה אסתרינה?
- שמעת שלאסתרינה טרטמן אין בכלל תארים אקדמיים?
- נו, למה אתה חושב שהבורסה נופלת?
| |
אנגלית שפה קשה
אני קורא עכשיו את "סיפורים על שיגעון רגיל" של צ'רלס בוקובסקי בתרגום של הדס וייס, הוצאת "אסטרולוג". אני אולי צריך להסביר למה זה קורה, אבל עזבו, אני אצא טמבל.
בעמוד הראשון כותבת וייס: "הסיפורים תורגמו כפי שהם מובאים במקור. לא תוקנו שגיאות הגהה או איות במקור - מכוונות או מקריות - וטעויות אחרות בכתוב (למשל: ג'יימס ג'ונס במקום ג'יימס ג'ויס; מכונית הופכת לרכבת; איות שונה של שמות מקומות; וכדומה). נעשה מאמץ לשמור בתרגום העברי על סגנון הכתיבה הייחודי של בוקובסקי."
אוקיי, מקובל עליי. אני לא יודע איך "אני יגיד" נאמר בשפת המקור, אבל סביר שזה באמת נעשה במאמץ לשמור וכו'. אבל מה לגבי "לא הייתי בטוח עם כל העסק זה לא רק הזיה..." (עמ' 242), "תנועת מעיים" (לא זכור לי באיזה עמוד) ו"דשא רק גורם לחברה הנוכחית להיות נסבלת יותר; אל.אס.די. זאת חברה בפני עצמה" (עמ' 237)?
אולי בגלל זה כתוב בתחילת הספר "עברית: הדס וייס". במילים אחרות: אני העברתי את הטקסט לעברית, את התרגום תעשו בעצמכם.
| |
הערות מהקופסה
1.זה לא לעניין להירדם מול הטלויזיה כשמכבי ת"א מובילה על בני השרון ב-14 נקודות בתחילת הרבע הרביעי ולהתעורר לקראת סופו כשהיא מובילה רק בנקודה וכמעט מאבדת את המשחק.
2. בקליפ של "מכונת השירים הגדולה" של חמי רודנר הוא מכסח שם את הגיטרה ופותח פה כמו שרק הוא יודע לעשות. העניין הוא שהצרחות שלו מופיעות רק בקליפ, בשיר עצמו הוא לא צורח בכלל. בקטע של "נרקוד קוד קוד" הוא אמנם מגביר את הקול, אבל בין זה לבין צרחה - המרחק גדול. ולא הייתי מעיר על זה אם זו הייתה הפעם הראשונה, אבל זכור לי ששמתי לב לזה גם באחד הקליפים של "איפה הילד". למה להצטלם כרוקר קשוח בשירים בהם אתה לא שר כרוקר קשוח?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
