|
דע את היריב |
כינוי:
בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | |
| 4/2006
שנשחק במחבואים?
בסדר, אני מכיר בהישגים הקולנועיים של הסרט הזה, אני לא אומר שלא. הוא סרט מיוחד, השוטים הארוכים והשקטים שלו אפקטיביים ומכניסים לאוירה הנכונה. אני אפילו מוכן לקבל את ההצטברות של הסצינות לסרט ארוך מדי, מתיש אפילו, בטח בלי הפסקה. אבל הלכו פה רחוק עם הקטע של ה"אין פיתרון". הרבה שאלות נזרקו לאויר, כמו בסרט מתח טוב, אבל לא קיבלנו תשובה אחת. כלום.
הסרט מספר את סיפורם של זוג בורגני שמתחיל לקבל קלטות וידאו שמתעדות אותו. מישהו אורב להם מחוץ לבית ומצלם אותם יוצאים ונכנסים. זו נקודת מוצא מצויינת לסרט מתח והשימוש בסרטי וידאו שמשתלבים בתוך הסרט הוא מוצלח, כי הקהל מסתכל על אותם סרטים והשאלות שמתעוררות בו הן אותן שאלות שמעלים גיבורי הסרט.
בסופו של דבר, נראה כאילו הסרט נועד רק לזעוק את זעקתם של המיעוטים בצרפת ולהציג את ההתנכלות להם. הדרך לשווק את זה היא במעטפת של סרט מתח מדומה. בסוף הסרט, אתם מגלים שהמתח הוא רק אמצעי למשוך אתכם לסיפור. לא קיבלתם תשובות, כי זו ממילא לא הייתה המטרה פה. זה לא סרט מתח, זה סרט חברתי. סבבה, אבל הקהל יוצא מרומה.
אם אתם בכל זאת הולכים: בסצינה האחרונה, תסתכלו בצד שמאל למטה. בלי זה, לא תבינו כלום. גם אם תראו מה קורה שם, לא תבינו הרבה, אבל לפחות לא תשארו לשבת כמו כל הקהל ותמצמצו ממושכות.
| |
בלוג יפה, מוזמן לשלי הוא מתקשר לשאול על הפיינל פור ואני מספר לו את העדכונים האחרונים מהיום. זה עושה לי סדר בראש ואז, יותר מאוחר, הכל זורם לי יותר בקלות כשאני אוסף אותה ומספר לה מה חדש. בסוף, לפני שעה, הכל נכנס לי בכמה שורות במסנג'ר.
אבל בוא'נה, יא טמבל, בשביל מה יש לך בלוג?! אתה גם יכול לספר את כל הסיפור פעם אחת, גם הכל נעשה באמצעי תקשורת אחד וגם, רבאק, מה עם התיעוד? הרי תרצה לחזור לזה עוד שנה-שנתיים, לא? לקרוא את כל הפרטים הקטנים? טמבל.
| |
אדוני יתנצל ’גלובס’ מחליף את TheMarker כספק התכנים הכלכליים של MSN ישראל. נו, קורה.
אורי אדוני, מנכ"ל MSN ישראל, מצוטט כאומר שמדובר בשדרוג התכנים לאיכותיים וכו'. דה מרקר הגיבו ואמרו שמדובר ביוזמה שלהם, כי הם לא היו מרוצים מהתמורה שהם קיבלו מ-MSN. היום הם שמחו לבשר על התגובה הרשמית: מנכ"ל דה מרקר שלחה למנכ"ל MSN מכתב אזהרה מפני הוצאת לשון הרע ושקר.
שלוש הערות:
1. נחמד שקצת רועש בביצת האינטרנט הישראלי.
2. הטקסט שמיוחס לאדוני נשמע כמו ניסוח קלאסי של יחצ"ן. אני לא פוסל את האפשרות שאדוני בכלל לא מודע לו. שימו לב למה שהיחצ"נים שלכם עושים!
3. לא יפה שדה מרקר משתמשים בדה מרקר כדי לספר על מכתב האזהרה שלהם. שיפיצו הודעה לעיתונות, בטח גלובס יפרסמו את זה.
| |
לדף הבא
דפים:
|