ואל תגיד לי "אין לחץ", זה לא נשמע לי הגיוני שיצאנו רק פעמיים ואתה מזמין אותי לחבק אותך בלילה.
אני כנראה חושבת יותר מדי, אבל נראה לי שאנחנו לא בדיוק משדרים על אותו קו חשיבה - אחרת תסביר את העובדה שלא הצלחתי לשיר לידך. או שלא ביקשת שאשמיע לך שום דבר ממה שאני עושה, ואני גם לא שאלתי אם תרצה לשמוע.
אני לא רוצה עוגנים בחיים שלי כרגע. הבטחתי לעצמי שהשנה אני אעשה כסף ואהנה, וכרגע אני מרגישה חנוקה. זה לא זה. ואין לי כוח להתחיל "לחנך אותך", אתה עוד צריך להתבגר, וזה בסדר, אבל אין לי את הזכות לעשות את זה בעצמי. וגם אין לי את הזמן ללמוד לאהוב אותך, וזה גם בסדר, לפחות מבחינתי.
וזה לא יעבוד כל עוד הראש שלי אומר דבר אחד, והגוף שלי אומר אחרת. בסופו של דבר אני לא מצליחה להתמסר אלייך, ונדמה לי שאתה מרגיש את זה ממני.
ולידציה מלחיצה אותי.
ואני לא יודעת אם בכלל יש "אנחנו", אבל זה שאתה מנסה להוציא "אותנו" מהארון בכלל לא עושה לי את זה. אני לא צריכה לקבל אישור על משהו שאני לא בטוחה שאני רוצה בו בכלל. השם שלך בכלל לא עלה על שפתי בבית, אני חושבת שזה אומר די הכל.