שבראש שלכם מתרוצצות מליון עשרים ואחת מחשבות על כמות בלתי מבוטלת של שטויות
שהלב שלכם מתמלא אט אט ברגשות טעונים המאיימים להציף אתכם בים דמעות מלוחות
שהגוף שלכם כמעט וקורס תחת עומס המתחים והתיסכולים שהפכו לחלק משגרת היום יום
שאין דבר שיותר בוער בכם מלהתרפק ולשתף אחרים בסודות הכי כמוסים שמחלחלים לכם לנשמה
ואתם פשוט לא מצליחים למצוא את המישהו הזה שפשוט יהיה שם.
זה שיקשיב ויתעניין בכם על אמת,
יאהב ויכיל ללא תנאים.
יעניק ויעטוף אתכם בחום,ייתן לכם את תחושת השייכות הזו שחסרה לכם כלכך..
ללא שום אינטרס ובלי טיפת צביעות.
זה שיקבל אתכם בדיוק כפי שאתם,עם כל הפאקים והתסבוכות והפרנויות,
אחד שרואה בכם גם את מה שיש מעבר.
מכירים את זה שאתם פוקחים את העיניים בבוקר ושואלים את עצמכם לשם מה אתם חיים בכלל?
או שזו רק אני..
ימים
שהלכו לאיבוד..