ואין לי כוח לכלום.
וכבר שלושים ושמונה דקות אני כותבת את הפוסט המזדיין הזה.
ואין לי מצברוח בכלל.
והייתי מתה לדפוק לכמה אנשים מחבת בראש.
במיוחד לשתיכן, כל כך הגעלתן אותי.
ואתה? עלייך אין לי שום מילה רעה.
אתה מקסים! אני חושבת.
ולכם אנשים,
תפסיקו לחשוב שאתם יודעים הכל.
ושוב אותה מלנכוליה מוכרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עָמִית.