המון זמן לא כתבתי פה.

מרגיש טוב.

לפרוק.

להוציא הכל החוצה.

בזמן האחרון אני מרגישה את השדים מטפסים החוצה, מזדחלים לאט לאט בין האצבעות. ולא משנה כמה אני אסגור עליהם עם תרופות ופסיכולוגים וחשיש הם ימשיכו לזחול החוצה. להרעיל אותי. לנשוך ולעקוץ. אני מרגישה לבד מדי. כאילו אני לבד במלחמה הזאת נגד הנפש שלי.

כל כך פאקינ' לבד.