כולם אומרים לי את זה .

לא כולם אבל .. אנשים שאני סומכת עליהם.

אני לא רוצה להקשיב.

טוב לי ככה.

אולי אני לא רוצה באמת להבין את המציאות ושלא הכל ורוד כמו באיזה סרט אחוות הג'ינס.

אבל טוב לי ככה. אני חושבת.

כן. או שלא.

מציק לי . המון מציק לי .

אבל אני לא יודעת איך לצאת מהנקודה שאני נמצאת בה.

אני לא רוצה לברוח כי למדתי שזה לא טוב.

אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה .

זה כבר לא פעם.

אני באמת מתחילה להבין דברים ולהתבגר באמת.

ואולי, אני פשוט לא רוצה את זה .

אוף מעצבן אותי שאני חושבת על זה בכלל.

אבל , כנראה הגיע הזמן.

אומרים שהזמן עושה את שלו...

כרגע זה רק לרעה.

*הדס*