אני ילדה שקטה,
בישנית,
פחדנית (בדברים מסויימים),
לא בוטחת באנשים שחדשים לי,
לא משקרת,
אדישה,
אבל זה לא אומר שאני לא מנסה.
ותמיד יאשימו אותי.
גם אם זה לא רק אשמתי,
או שגם הם היו צריכים לעשות משהו,
יאשימו אותי.
ואני מנסה!
אבל לא יוצא!
אז בבקשה - די אם זה!
אני לא אשמה בכל!
תסתכלו גם אל עצמכם ותלמדו תטעויות!
כי אני מנסה,
ובסוף הכל יסתדר,
אבל אני רק לא רואה את הסוף,
אני לא יכולה יותר לסלוח,
או לשכוח,
וזה לא רק לבן אדם אחד מסויום,
זה לכמה אנשים,
שחלק אני אוהבת,
וחלק לא יהיה מסוגלת לאהוב יותר לעולם,
וחלק שהם סתם חברים,
וכל אחד רואה את המסר בצורה שונה,
ולחלק לא יבינו,
אבל רק תסתכלו עליי,
תראו שאני מנסה.
תראו שקשה לי.
תראו שזה חדש לי,
תראו רק שאני לא מבינה,
אני לא מבקשת עזרה,
רק שתבינו.
עצה לחיים - "לפני כל דבר טוב בא משהו רע!"
='D