דורלה הסוכר, גופי, סובייט
קוראים לי דור אני בן 15 מקרית מוצקין והחלטתי שאני מספיק משועמם כדי לפתוח בלוג ולספר לאנשים על החיים שלי |
| 10/2008
 פולין!!!
מה קורה חברה????
טוב אז הנה חזרנו מפולין וראינו את כל הזוועות וכולם שואלים אותי על זה ומה היה ומה ראינו ומה עשינו ואם בכינו? והגיע הזמן לענות על הכל!!!
אז התחלנו את פולין בזה שהיינו צריכים להיות ברחבה של הספריה ב11 ואז הלכתי לשם ופתאום אני רואה הרבה ילדים עם ההורים שלי ואת החברים שלי וכבר התחלתי להבין את הפרידה ורציתי להישאר אבל אז אמרתי לעצמי יאללה ניסע נחזור זה בטח יעבור מהר (למרות שזה ממש לא!!!) אז רוב הדרך לנתב"ג התחלנו להתחרפן, לשמוע מוזיקה, לישון ולהצטלם. הגענו לנתב"ג מתחילים להסתדר לחפש איפה לוקחים כרטיסים איפה עושים check in וכל שטות אחרת שצריך לעשות ועד שסיימתי לעשות את זה כמובן אחרי שערסים עקפו אותך והתחלת להתבשל כי יש פול אנשים מסביבך הגעתי לדיוטי!!!! וכמובן צריך לקנות שוקולד והרבה והיה מבצע של 4 +1 ואתם רואים פול ילדים עומדים בתור עם שקיות של שוקולד וזה היה פשוט מצחיק לחשוב שזה הולך להתבזבז בטיול והיה קטע שכבר התחלנו להגיע באיחור למטוס ולא היה זמן והיינו צריכים לרוץ וזה היה ממש מעצבן כי תמיד יש ערסים שמאחרים או חייבים לעשות בעיות והגענו למטוס כולם מצלמים ויושבים במקום אז תמיד ישבתי על יד דורון וצילמתי אותו עושה שטויות, יושן ועושה פרצופים משונים והתחרפנו. ואז טיסה היא עברה ממש מהר (כולם ישנו!!! ) הנחיתה הייתה סבבה ואז יוצאים לפולין והתחלנו להרגיש את הקור שלהם וכולם התחילו לשים על עצמם משהו חוץ מכמה אנשים (כל הרוסים!!  ) וישר לקחנו את המזוודות ותמיד משהו רע צריך לקרות אז מה שקרה זה שהמזוודה שלי החליטה שהיא נקראת בצד מהמטריה שהייתה בפנים והיינו חייבים להגיש תלונה  וזה ממש עיצבן את כולם כי זה מעכב אבל הגשנו ואני אמור לקבל את התשובה בעוד חודש ואז נכנסנו לאוטובוס ותמיד חייבים להתחיל בחפירה של משו שאמרו לנו כבר 20 פעם והפעם זה היה הקב"ט שדיבר והקשבנו לו ואז התחילה הנסיעה וישר לקחו אותנו לבית הקברות בורשה אם אני לא טועה וראינו הרבה קברות מנופצים ודיברו איתנו על כל מיני סמלים על הבתי קברות ופול דברים ושאני לא אספר אותם פה כי אתם צריכים לנסוע כדי להבין ובהצלחה לכל האנשים שיסעו שנה הבאה וכל הזמן טיילנו והיינו בתזמון של דברים והכל עבד כמו שעון ואכלנו דברים מגעילים ובוא אני אתחיל לספר על שאר הדברים היינו בקרון שילוחים בלודז' וזה היה מקום ממש מפחיד כי היינו 30 איש וכבר התחיל להיות לנו צפוף וחשבנו מה היה כשהיו 150 איש ושמענו תוך כדי מוזיקה של מוות ושמענו סיפורים מהמדריך על אנשים ואני בכיתי וחלק זה ממש ריגש אותם וחזרנו לאוטובוס ועכשיו אני אספר בקיצור יותר כל יום היינו במחנה אחר וכל יום היה יותר קר ויותר מפחיד וכל יום היינו בבית כנסת ואני חושב שזה היה יותר מידי וכמעט כל יום היינו בבית קברות ועכשיו לסיפור המצחיק:
יום אחד קיבלנו זמן חופשי וקבעו מקום להיפגש בו והגעתי למקום בזמן בדקו שמות ואז הלכתי עם חבר לשנייה לחפש משהו אנחנו חוזרים ואז הקבוצה כבר לא שם ונעלמנו להם ואותו חבר הודיע לחבר שלו שהוא הולך לשנייה והוא שכח את זה ואני לא הודעתי בכלל והפלאפון שלי לא הייתי יכול לעשות ממנו שיחות כי הוא לא עובד בחו"ל אז מה שקרה זה שלקחנו את הפלאפון שלו והפלאפון שלו לא נתן לנו לעשות שיחות כל פעם נתקע וניסינו כל דבר אפשרי ורצנו את כל הכיכר הזאת ולא מצאנו אותם ואז הגאולה באה המורה צלצלה לפלאפון שלו ואמרנו להם איפה אנחנו נמצאים ואז המורה אוהד והמורה המלווה באה ואז הם לקחו אותנו למסעדה ונכנסתי עם ראש למטה ועם יד על הצוואר והקטע הוא שזה שהלך איתי נכנס אחרי והם לא הבינו שהוא נעלם הם רק ידעו עליי שנעלמתי וכולם באו ואמרו לי טוב שחזרת ועשית לנו התקף לב ואל תדאג לא נספר לאימא וזה היה ממש מצחיק 
אז בקיצור בואו אני אגדיר את הטיול: מגבש, מבגר, מרגש, מטריד, מצחיק, מעניק חמימות, מעצבן, גורם להרבה שאלות ולא קל
ורק שתדעו ירדנו על מוסקו ואימא שלה אני חייב להודות ועל יהב ההומו והיה ממש כיף
בקיצור כאן מישראל מוסר אני לכם חיבוקים ונשיקות
דורלה הסובייט גופי סוכר ושאר הכינויים שלי ובקרוב גן החיות שבי יפתח (מי שלא הבין אומרים שאני דומה לכל מיני חיות אז עוד מעט אני עושה רשימה)
| |
לילה לבן + יום כיפור
כן אז הבלוג די חוזר אני רואה אולי כי אני יותר משועמם ואולי כי יש לי יותר מה לספר
אז מה קורה כולם? איך היה הצום? נשברתם? אני לא:P סתם סתם אז קיצר אחרי שנה שעברה שהיה יום כיפור ולא היה לי באמת כוח לצום אז שברתי באמצע ושגב חשב שאני לא באמת יכול לצום אז התערבנו והפעם ניצחתי והוא נשבר :P והיה ממש סבבה למרות שהיציאה של יום כיפור הייתה משעממת לדעתי ולפחות זה עבר מהר וחזרתי הביתה וישנתי עד 1 כשראיתי מעליי את סולם יעקב סתם סתם ראיתי סולם האמת אבל זה היה הסולם של אימא היא הוציאה דברים מהארון וזה היה בדיוק מעליי וזה היה מוזר אח"כ הסתכלתי בפלאפון וראיתי שקיבלתי הודעות ואז ראיתי אחת מדורון שרוצה שאני ארד אליו וירדתי בינתיים ראיתי שהוא מפסיד לריצי (אבא שלו) בשש בש אל תצחקו עליו כי אח"כ הוא חזר וניצח אותו והיה רשע ושיחקתי אח"כ נגד אבא של דמקה והוא ניצח אותי וכמובן אח"כ ניצחתי אותו והיה סבבה ואז נשארנו רק אני ודורון ושיחקנו משחקי קלפים והשתעממנו ואמרנו ניקרא למישהו שגב לא רצה ואפילו אמרנו לו שאנחנו מוכנים לבוא אליו והוא לא רצה סימן שזה כבר מוזר וקראנו לאלכס ושיחקנו סיכון שזה משחק ממש טוב כשיש יותר מ-2 אנשים ואז הלכתי לבית כנסת לשמוע שופר ושמעתי ואח"כ רצתי לאכול :)
ועכשיו אני פה משתעמם.
אז לא אמרתי עוד על הלילה הלבן שהיה ממש טוב ואימא אפילו לא דאגה שזה התקדמות והיה ממש טוב זה היה בסגנון ימי הביניים וזה היה מצחיק וגם חילקו אותנו למדינות והייתי סקוטי ביחד עם סקוטי שזה היה צירוף מקרים ממש סבבה ולמרות זאת הפסדנו :( ולמרות זאת היה נחמד והכרתי פול אנשים וראיתי אנשים שפול זמן לא ראיתי וזה ממש חזק וזהו כאן נגמר העידכון שלי נתראה בעידכון הבא או בפולין
| |
 מה כל כך לא טוב בי????
אחרי הרבה זמן אבל באמת הרבה זמן שלא עידכנתי אז אני מעדכן
אז דבר ראשון שנה טובה שיהיה לכולם בהצלחה בכל דבר שיש לכם חברות,חברים,לימודים,משפחה כל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו אז בהצלחה
___________________________________-
נמאס לי כבר מהכל
מכירים את המשפט צרות באות בצרורות אז הצרור שלי לא נגמר לא חשוב כמה אני יוצא מצרה ראשונה אני נכנס לאחרת אני מתקן דברים אז דברים אחרים נהרסים ופשוט אין לי כוח כבר אנשים אומרים לי שאני הבן אדם הכי נורמלי בחברה ואני היחיד שאפשר לדבר איתו על הכל ואני יכול לשתף את הכל עם כל העולם אז אם אני כל כך אחלה של בן אדם אז למה תמיד אני יוצא דפוק אני תמיד נופל באותו הפח אני נדלק על מישהי וחושב שיש לה משהו אליי ואז בסוף אני מגלה שזה סתם קטע שהיא נחמדה לכל העולם או שהיא לא רוצה עכשיו חבר או כל דבר שמעניין לי את התחת בצורה אחרת אז יודעים מה נמאס לי.
כולכם אוהבים אותי אז תמשיכו כי לי נמאס אני לא רוצה לשמוע יותר אותי נדלק על מישהי או שיש לי משהו טוב ואז אני אומר שהולך להיות לי טוב ובדיוק תוך 24 שעות אני מקבל בוקס לתוך הלב ואני לא אומר את זה בצחוק ואתם יכולים להמשיך לספר לי הכל אבל אני הולך עכשיו לא להתייחס לכל צרה שאתם רוצים ואני ממש מצטער אני הולך פחות לצאת פחות לשים לב לאנשים שאכפת לי מהם ואני ממש מצטער אבל עד להודעה חדשה אני משתנה ואני ממש מצטער על זה אבל תזכרו שאני תמיד יכול לחזור למה שהייתי.
______________________________________-
אז בנימה אופטימית זו ובבכי רב אני מוסר לכם שנה טובה ובהצלחה בהכל שוב
ותהנו מהחיים חיים רק פעם אחת
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
