מדהים כמה שהכל תלוי בהסתכלות שלנו.
אתמול הייתי בבית ספר ולמדתי למבחן בתנ"ך. וכמה פרקים, אלוהים, למה כתבת כל כך הרבה? ונו, הייאוש קצת תפס עליי טרמפ.. ואז תפסתי את עצמי ואמרתי:" תגידי, את מפגרת? יושבת כאו ומתבאסת בגלל מבחן בתנ"ך.. הרי הציון הזה לא באמת ישנה משהו! החיים ימשיכו, הם תמיד ממשיכים, והם לא יהיו טובים פחות בגלל 70 או 60 בתנ"ך..."
והבנתי שהיי, אין דבר כזה להיות עצוב כי ככה אני עכשיו ואין מה לעשות. הכל תלוי בנו, אנחנו יכולים להעצים את הבעיות או להתמודד איתם כתרגילים מאתגרים. ואפילו אפשר להנות מהדרך (בתנ"ך יש בהחלט המון דברים יפים שלפעמים אולי נעלמים מעינינו כשלומדים למבחן).
אח"כ הלכתי למפגש כזה לזכויות בעלי חיים. אף פעם לא הייתי שם, הלכתי פעם ראשונה, ולא היה בסוף. ויכולתי להתבאס מזה שסתם בזבזתי יותר משעה וגם היה כל כך חם ומייגע כל הדרך הזאת. אבל בדרך עזרתי לשתי בנות למצוא איזה חנות וגם ראיתי גרפיטי שכתוב :"רוצה להצטרף למהפכה?" ועכשיו אני רוצה לברר על מה הם מדברים (ואולי להצטרף למהפכה..חחח). זה אותו סוג גרפיטי של "אחד מכל שלושה ילדים עני" אם אתם מכירים..
זה אולי נשמע מטופש, אבל זה נראה לי סיבה מספיק טובה לזה שהלכתי לשם.
וזהו, ועכשיו טוב לי שוב.
יין ויאנג.
בכל טוב יש קצת רע ובכל רע יש קצת טוב.
ואנחנו נבחר על מה להתמקד.
אנחנו נבחר אם למתוח את הרע שיהיה הרוב או למתוח את הטוב.
מקסים הרעיון הזה.
לא ממש הצלחתי להעביר את התחושות שלי.
לא נורא, לא תמיד הולך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
