נותנים לבנאדם שלא יודע לנהל עיר, לנהל כלכלה של מדינה שלמה?!
אני זוכרת, אני זוכרת, איך שהיו יורדים עליו בעיתון "כל העיר" (מקומון בירושלים), על כמות הטיסות שלו. ספרו בכל שבוע את הימים מתחילת הקדנציה, בהם הוא שהה בחו"ל, בעיקר בניו-יורק [אם אני לא טועה, אולי לונדון], לבקר את חברו, מי זה, נו, שהיה ראש העיר שם. מעניין בכמה כסף הוא יתקצב את הטיסות של הממשלה, אם אפשר, את הטיסות של שרי האוצר (מי? מי?) בממשלה.
כמובן שהוא יצטרך לבדוק מקרוב את מבני הכלכלה של המדינות שמסביב. אם אפשר, כל יום מדינה אחרת. אולי נתחיל בניו יורק. או לונדון. מה שזה לא היה. בעצם, ראש העיר התחלף. נו, אז אפשר גם חופשה ביפן.
הזדעזעתי עוד בהתחלה, כשמינו אותו לממלא-מקום-ראש-הממשלה, והיה סיכוי שהלז יודח, ושלתקופה קצרה אולמרט יהיה ראש ממשלה. לא ידעתי מה גרוע יותר. שיפוטר ויהיה אולמרט, או שלא יפוטר.
אסור לתת לו לעשות דברים כאלה!
המדינה הזאת נהנית לעשות לעצמה חרקירי!
וזה לא מובן בכלל!
אנחנו לא אוהבים את אולמרט, ודורשים לגרש אותו ברגע זה מכל האיזור.
רבולושן! מהפכה! לסלק גורמים טיפשים מהשלטון! את המושחתים היה קשה לבלוע, סבלנו ברעש, אבל זה עוד מילא.
אבל גם מושחתים - וגם טיפשים?!
לאן הגענו?!?
אוף.
מישהו מקצועי היה עדיף.
מישהו שהיה, נניח, נגיד בנק או משהו.
יעקב פרנקל, לדוגמה.
הוספה מאוחרת (שעה מאוחר יותר, כן) :
ומעניין לעניין באותו העניין. אצטט קטע מתוך המדריך, "היו שלום ותודה על הדגים", וכמו שנאמר, כמה שזה אקטואלי לימינו ולמנהיגינו:
ואקצר: מדובר כאן על חללית שנוחתת על כדור הארץ, רובוט יורד מהחללית ואז:
"
הוא הרים יד אחת.
"פניי לשלום," אמר, והוסיף אחרי רגע ארוך של חריקות נוספות, "קחו אותי אל ראש-הלטאה שלכם."
פורד פרפקט ידע כמובן להסביר זאת כאשר ישב עם ארתור והביט בדיווחי החדשות המטורפים והבלתי פוסקים, שהדבר היחיד שהיה להם לומר הוא שהספינה גרמה כך וכך נזקים שנאמדו בכך וכך מיליארדי לירות והרגה כך וכך אחר לגמרי של אנשים. אחר כך היו חוזרים על כך שוב מפני שהרובוט לא עשה דבר חוץ מלעמוד שם, מתנודד קלות ופולט הודעות משובשות קצרות ובלתי מובנות.
"מוצאו מדמוקרטיה עתיקה מאוד, אתה מבין..."
"אתה מתכוון שהוא בא מעולם של לטאות?"
"לא," אמר פורד, שבאותו זמן כבר היה מעט יותר הגיוני ופיכח משהיה קודם, לאחר שסוף סוף אולץ בכוח לשתות את הקפה. "זה לא פשוט עד כדי כך. זה לא מתקרב לשום דבר מובן עד כדי כך. בעולמו, האנשים הם אנשים. המנהיגים הם לטאות. האנשים שונאים את הזוחלים, והזוחלים שולטים באנשים."
"מוזר," אמר ארתור, "חשבתי שאמרת שזו דמוקרטיה."
"אמרתי," אמר פורד. "זו דמוקרטיה."
"אם כך," אמר ארתור וקיווה שאינו נשמע סתום עד כדי גיחוך, "מדוע אין האנשים נפטרים מן הלטאות?"
"האמת היא שהדבר פשוט אינו עולה על דעתם," אמר פורד. "לכולם יש זכות בחירה, וכולם פחות או יותר מניחים שהממשלה שבחרו בה קרובה פחות או יותר לממשלה שההם רוצים בה."
"אתה מתכוון שהם עצמם בוחרים בלטאות?"
"בהחלט," אמר פורד במשיכת כתפיים, "כמובן."
"אבל," אמר ארתור והעלה שוב את השאלה הגדולה, "למה?"
"מפני שאם לא היו בוחרים בלטאה," אמר פורד, "הייתה הלטאה הלא נכונה עלולה לתפוס את השלטון. יש לך ג'ין?"
"מה?"
"שאלתי," אמר פורד, ולקולו הזדחלה נימה גוברת של דחיפות, "אם יש לך ג'ין?"
"אבדוק. ספר לי על הלטאות."
פורד משך בכתפיו שוב.
"יש אנשים שאומרים שהלטאות הןל הדבר הכי טוב שקרה להם אי פעם," אמר. "הם טועים לגמרי, כמובן, טועים לגמרי ולחלוטין, אבל מישהו מוכרח לומר זאת."
"אבל זה נורא," אמר ארתור.
"שמע, חביבי," אמר פורד, אילו קיבלתי דולר אלטייריאני אחד בכל פעם שהייתי שומע חלקיק אחד של היקום אומר לחלקיק אחר של היקום 'זה נורא', לא הייתי יושב כאן כמו לימון שמחפ]ש ג'ין. אבל לא קיבלתי ואני יושב כאן...."
"
(וע"ש, היו"ש ותוע"ד, פ' ל"ו, עמ' קמ"ד.)
וד"ל.
ועוד הוספה:
בעצם, עדיף ששר האוצר לא יהיה ביבי. בנאום ההתפטרות שלו, הוא אמר 'שני' במקום 'שתי' פעם אחת, ואם אני זוכרת נכון, זאת לא הפעם הראשונה.
רק נקווה שמחליפו יהיה טוב לפחות בזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
