הגעתי למסקנה שאין מקום שעושה לי יותר טוב מהסטודיו.

כזאת אווירה אמנותית;

עולם בפני עצמו.

זה מתחיל כבר ברגע שכף רגלי דורכת בכניסת הבניין ואז בצעדים חפוזים וקופצניים במדרגות;

ויותר מזה אני לא צריכה.

לא משנה באיזה מצב רוח אני באה לשם, אני משאירה את כל המחשבות בצד

ומשתמשת במצב רוח בכדי לצייר. ואין דבר יותר נעלה מזה.

זה עולם חדש שנפתח בפני ואני לא מבינה איך לא השתמשתי בזה עד עכשיו [?].

בחיים לא היה לי משהו שעשה לי כל כך טוב.

שם אני עצמי, בלי גבולות ובלי חוקים;

לא תלוייה באף אחד ולא צריכה אף אחד. וטוב לי שם.

ואם יש עוד כמה תווים נעימים שמתנגנים באוזניי- זה רק מעצים את החוויה.

היה חשוב לי לעדכן, אחרי שלא עדכנתי כבר קצת הרבה זמן.

וזה יספיק לבינתיים. [לא שמישהו באמת קורא פה..]

עד לפעם הבאה..

shenzi