נאבדה לי התשוקה למקום הזה, אבל בכל זאת אני לא יכולה לעזוב;

הוא כבר נהיה חלק ממני, אני מרגישה מחסור כשאני נוטשת את המקום הזה.

סוג של בית וירטואלי. [?]

כל התקופה הזאת שמעט פחדתי שתגיע כבר פה ואין לי מושג איך להתמודד עם זה.

יותר מידי סופים שעבור כל כך הרבה אנשים הם התחלות חדשות ורק אני ממשיכה במסלול הרגיל הזה

כי מישהו ברוב חוצפתו קבע שככה יהיה.

אני מתקרבת כל כך שעד שאני כבר מגיעה אני מגלה שהם התרחקו.

זה חסר טעם ואני בכל זאת ממשיכה, מעצבן.

אני מחכה כל כך להרפתקה משלי, עם צבעים, ריחות, טעמים ואנשים שאני אחליט עליהם;

כחולים מעורבים באדומים וזהובים, אנשים מעורבים בריחות משכרים, והכי חשוב- אני מעורבת עם הכל ועם כולם.

מגע קטיפתי הנובע מתשוקה לוהטת וניצוצות בעיניים.

אני עוד אשיג את שלי.

-פוסט קטוע.-

and if you have to leave i wish that you would just leave..

לפעמים הייתי רוצה להיות חתול.

shenzi