וזה מצחיק, איך שאני מספיק בוגרת רק למה שנוח לך

כי לפני חודש זה היה -את רק בת 16 ואני בן 50 ומה את יודעת מהחיים שלך ואת עוד לא יצאת מהביצה.

וכמו תמיד אני לא בסדר וכמו תמיד מה שאני אומרת לא נכון ורק אתה צודק ורק אתה יודע, נכון?

אז אתה אומר שיש בעיה, ושזו אשמתי, כי אני מנותקת.. אבל לכל דבר יש סיבה ותאמין לי שיש סיבה

אני מודה שיש בעיה, ואני מודה שאני מנותקת, אבל אתה לא נותן לי להגיד מה לא בסדר

"אני לא רוצה לשנות את האופי שלך, אני רוצה לשנות את ההתנהגות שלך", אין הרבה הבדל אם תשאל אותי

אתה יודע, אני התייאשתי ממכם. כמה פעמים באתי שנה שעברה וניסיתי לדבר איתכם, להגיד לכם שקשה לי עם זה שאנחנו לא בקשר ושלא אכפת לכם בכלל, נעזוב לרגע את זה שאיכשהו שוב זה הפך לאשמתי.. וחשבתי שהצלחתי להגיע אליך כי אפילו בכית, ואת בנאדם חזק שאפפעם לא בוכה וכל כך התרגשתי וחשבתי שזה התחלה של משהו חדש. את אמרת שאחרי שהבעיות עם ניצן יפטרו את תשתדלי ואני האמנתי לך וכל כך חיכיתי שהכל יסתדר, והכל הסתדר ושום דבר לא קרה.

"אני לא רוצה להמשיך את השיחה הזאת ואני לא רוצה להתרגז עוד יותר", חח כן, כי ראינו מה קרה פעם שעברה

וכמה שלא באתי ודיברתי ורציתי לשפר את הקשר שום דבר לא עזר ואני מצטערת אבל כבר התייאשתי

למה אני צריכה לקבל חיבוק רק שאני מקבלת ציון טוב? או איזה הערה טובה פעם בכמה חודשים וגם זה רק בגלל איזה ציון. לא מתאים לי, אני מצטערת, לא מתאים לי.

נימאס לי להתקשר אליך לאמא, ושאת עונה ב"מה" קריר ועצבני כזה, כאילו את שונאת את העובדה שאני מתקשרת אליך או שקיווית שזה יהיה מישהו אחר, ואח"כ אתם באים בטענות למה אני לא מדברת איתכם?

אתה מדבר איתי על ריקנות? אתה לא יודע מה זה אומר, מסתבר, אפילו לא קצת

וכמה שאני אתנהג בסדר, ואוציא ציונים טובים כי הבנתי שרק זה עושה לכם את זה, והמורות ישבחו אותי ויהיו לי חברים, אתם תמיד תשנאו את החברים שלי, תגידו שזה לא מספיק, שאני יותר מידי ככה ויותר מידי ככה ולמרות שניצן לא למד הוא עדיין לא עשה צרות כמו שאני עושה.

אתם אומרים שאני לא מבינה, אתם צודקים. וואלה אני באמת לא מבינה, כי שנה שעברה קרעתי את התחת וזה עדיין לא הספיק וכבר פאקינג נימאס לי לנסות

לדניאלה שהיא בת 7 אתם מקשיבים יותר ממה שאתם מקשיבים לי. "אתה יכול להקשיב לי שניה?" "לא, כי מה שתגידי לא נכון וזה יהיה ההיפך מכל מה שאמרתי לך עד עכשיו". ואז אתה שואל אותי למה אני מנותקת ולמה אני לא באה ומדברת איתכם וכל היום מסתגרת בחדר בגללכם.

עד שיצאתי מהמקום הזה, תאמינו לי שלא קשה לחזור לשם..