"תמיד השגתי עם חיוך ואקדח יותר ממה שהשגתי עם חיוך."
-אל קפונה
ואפילו ככה חייכו.זה עושה פחות קמטים.
לגביי הפוסט הקודם סתם הייתי מעוצבנת.אהממ נו בשביל מה יש בלוג?!
ואני אפסיק עם התיאורים.לפחות תיאורים "כאלה"...;]
אני מרחפת כבר כמה ימים.אפילו שבועות.ואני עדיין לא מבינה למה.
אני מדברת כמו איזה חייזר שבקושי מבין מה הולך סביבה ופולטת משפטים לאוויר בנסיון נואש
לקיים שיחה נורמלית עם אנשים.או סתם מצחקקת כמו בלונדינית על קראק.אגב רואים התיאורים משתפרים.
אז למי שיימצא את קישורי התקשורת שלי מתבקש להחזיר לי אותם...תודה.
ראיתי 23 אתמול עם אולגה.חרא סרט.
עם כל הכבוד לג'ים קארי ששיחק דווקא לא רע יחסית לקומיקאי בסרט דרמה/מתח/סרט מפחיד ואובססיבי.
אבל זה נראה כאילו התסריטאים עבדו על זה רבע שעה בדיוק.מה זאת אומרת המספר רודף אותו ובגלל זה הוא רצח?
ובכלל איפה ההיגיון פה?חצי מההסברים הצולעים לאיפה הוא מצא את המספר לא הבנתי.
העדפתי את מת לחיות [אל תגרמו לי להתחיל אפילו...]
גם ראיתי פארנויה עם לוס ומאי.זה דווקא סרט נחמד.אבל גם אובססיבי קצת.
בכלל סרטי אימה בזמן האחרון לא מוצאים חן בעיניי.איפה פראדי קרוגר? איפה הנבלים המפחידים והדם בכל מקום?
עכשיו הכל זה רק אפקטים ומוסיקה.אמלה- כינור...
נו טוב.עד כאן כל מה שהטריד אותי.
עכשיו אפסיק להטריד אותכם ואפרוש לאכול.
שוב ^^
3>DARIA
בבלוג זה
בכל הבלוגים
