מי היה מאמין... קניתי נעליים על עקבים....
עקבים! אני! עד 20 דקות לפני שקניתי אותן עוד פקפקתי בכך שזה אי פעם יכול לקרות!
טוב שיש פורים, עשה לי את מה שאף אדם או אירוע לא גרמו לי לעשות לפני כן. אני הרי ידועה בחיי הסגפנות שלי [אני חושבת שאני הבחורה היחידה שאני מכירה שאמא שלה מתלוננת שהיא לא קונה בגדים]...
בכל אופן, אני מתאמנת עכשיו בללכת איתן ושלא תטעו, זה לא כזה קל! אני נשבעת שלקח לי הרבה הרבה יותר מהר ללמוד ללכת על קביים בגובה מטר ועשרה. אני אמנם הולכת ומשתפרת, אבל אמא עדיין אומרת שיש לי איתן הליכה של גמל...
טוב, אין לי עוד המון מה להוסיף, אני מקווה שבקרוב אני אוכל לפרסם פה את ההזמנה לרסיטל כפי שהיא תהיה בגרסא המודפסת... הידד!
שיהיה לכם לילה קסום וששבוע הבא יהיה מלא קנאה כי אני עד יום ראשון הבא אלמד רק יום אחד.
מעיין.