סיפורי קומקום

חם! חם ויבש! חמסין! שמש קופחת! איזה אושר!!!!

רק בבקשה, תישאר ככה, מר מזג אוויר, רק עד יום שלישי בבוקר. כל מה שאני צריכה זה מסיבת פורים בבצפר מעל 25 מעלות! אחרת אני פשוט אקפא על שמלתי האדומה ומסכתי המנצנצת... לא היה פורים חם מאז כיתה ז'... אח, היו ימים... התחפשתי לחבל כביסה...

כן כן, זוהי מעיין מודל מרץ 2004, שימו לב לתסרוקת המשלבת תלתלים שובביים ופוני סובייטי, סטייל מורתנו האהובה לתנ"ך! ישמרני השם, איזה ראש ענק היה לי...

אחר כך חלפו להן שלוש שנים [משום מה התמונות שלי מפורים בשנים האלה לא מופיעות] ואני בכיתה י', כבר מנהלת את הבלוג הזה ומתחפשת לפעילת גרינפיס!! "אהא!" אתם בוודאי חושבים לעצמכם, "אבל אנחנו קוראים נאמנים ואנחנו זוכרים שהיא פירסמה תמונה שלה מחופשת לפעילת גרינפיס!" אז לכל אלה [שלא באמת קיימים, אין מצב שמישהו זכר את זה!] זו תמונה שונה מזו שפירסמתי לפני שנתיים!

כן, מסתבר ש..יש סיבה למה בחרתי לפרסם דווקא את התמונה השנייה! איזה מבט, איזו חושניות... רואים שאני מתכוונת להגן בגופי על כל אותם סנרפילים חדי סנפיר אשר עתידים להכחד מעולמנו אם לא נשכיל להפסיק לצוד אותם לצורכי קוסמטיקה... ו... שימו לב, אני מצולמת על רקע אותו וילון לבן! סחטיין על האחידות!

כעבור שנה, בתור צעד מחאתי כנגד כל מי שמחפשת תחפושת שכל עיקרה לעשות אותה סקסית יותר [כאילו שמחשוף עד הפופיק באמת יגדיל לכן את החזה] ובאופן כללי פשוט מתחפשות לכוסיות, אני לקחתי את פורים ברצינות והתחפשתי לקנגרו! כן כן, עיניכם אינן מטעות אתכן, זהו אותו וילון לבן ומיתולוגי! אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לעיצוב המתוחכם של התחפושת: הזנב והסל הם בעצם חגורה שנקשרת במותן והאוזניים מחוברות לכובע: גם מגניב וגם מגניב! התכנון הוא שלי, העבודה השחורה [תפירה] של אמא.

והשנה... ובכן, חשבתי שאיאלץ להסתפק בנשף המסיכות של בנות י"ב, אבל לא חשבתי בכלל על זה שהשנה, בתור י"בניקית מן המניין, מותר לי ללכת לפורים חברים אשר מתקיים בתאריך לא אחר מאשר 13.3! יום שלישי ה-13! מוחעחעחע! מה שאומר תחפושת זדונית ואפלה...

חשבתי על הילדה ההיא ממשפחת אדאמס, זאת שמסתובבת עם בובה בלי ראש ובאופן כללי הייתה מתבקשת להפגש עם פסיכולוגית ילדים באופן קבוע אם רק הייתה חלק במערכת החינוך הישאלית.

נראה אם זה ייצא...

עד כאן להפעם,

מעיין.