אני ולא אחרת.

הממ, אני חושבת שאני אחזור לכתוב- למרות שאני לא מבטיחה.

לא השגתי קוראים עד כה, אבל אני חושבת שאני כותבת פחות או יותר לעצמי,

אבל אשמח לראות כאן קוראים :)

=פרק 2=

קמתי בבוקר ב8:45. החדר היה ריק, המיטות שהיו לידי היו מסודרות, והשמש זרחה על פניי.

לרגע שכחתי שאני כאן, בפנימייה. כבר התגעגעתי הביתה, אל אימא, ואחותי הקטנה בת ה4.

אליה במיוחד התגעגעתי, לאמילי. איך לא להתגעגע אליה, אני קשורה אליה מאז שנולדה.

קמתי באיטיות מהמיטה, החלטתי לעשות רושם טוב, הריי יום ראשון שלי פה, אם לא לחשב את אתמול עם הפגישה שלי עם תומר.

'בטח הכי מקובל פה'. יצאתי מהסאטירה שיש פה מקובלים, אמרו שזאת הפנימייה הכי טובה, עם הילדים הכי 'מושלמים'.

לבשתי גופייה לבנה, סקיני ג'ינס ואת הואנס החדשות שלי. פיזרתי את השיער, שמתי בושם ויצאתי מהחדר.

כשהגעתי לחדר האוכל כל המבטים הופנו אליי, חלק חייכו חלק הסתכלו במבט מזעזע וכבר לא ידעתי מה לחשוב,

לקחתי אוכל והתישבתי בשולחן ריק.

כל המחשבות התרוצצו בראשי, כל הידלים מסביב נעלמו ורק חשבתי על הסיוט שהולך להיות לי כאן.

- "היי" .

נבהלתי לרגע והסתכלתי מי יושב מולי. זאת הייתה ילדה שחומה, עם עיניים ירוקות ושיער שטני. היא התיישבה לידי עם המגש שלה וחייכה.

- "מה קורה?" פלטתי אחרי שסקרתי אותה בעיניי.

- "חדשה פה הא?" היא הסתכלה לי בעיניים.

- "כן, באתי אתמול" חייכתי בחיוך מנומס.

- "הו , ממש כיף פה, אני יוליה" היא החזירה לי בחיוך.

- "לא חושבת..."

- "תני לי לנחש, פגשת את תומר כן? למרות שאין חדשים בזמן האחרון." היא המשיכה לאכול.

- "מה... ובכן כן, איך ידעת?" הסתקרנתי.

- "כי כולם ככה, באים לפה במצברוח הכי חרא שלהם כי הם פגשו את תומר. הוא משפיע על כולם."

המשפט הזה הדהד לי בראש, מה כבר יש בתומר שהשפיע גם עליי? האמת הוא לא, הוא רק עשה רושם רע.

- "הוא עשה לי רק רושם רע על המקום, כולם פה כאלה?"

- "אני אישית לא..."

- "אני רואה" קטעתי אותה

- "כן, אז יש פה כאלה. החברים של תומר, חברות שלו וכאלה"

- "חברות?"

- "נו כן, הבנות האלה שרצות אחריו, תמיד הוא מחליף אותן. מעניין מאיפה הוא משיג אותן כל פעם מחדש. כל בת כמעט במפנימייה נכנעה לו, ועם כל בת הוא מפלרטט" היא צחקקה.

- "כן המ.. אגב קוראים לי איימי" ניסיתי להעביר נושא. מה אני צריכה את תומר על הראש.

- "איימי?" היא אמרה באיטיות.

- "שם מוזר לא?" סקרתי את הבניין.

- "לא מה פתאום, להפך שם ממש חמוד" היא חייכה.

המשכנו לאכול.

- "רוצה סיור פה?" היא שאלה אותי פתאום.

- "אה... לא אני..."

- "בואי, מה אכפת לך יש זמן עד לשיעור הראשון. איזה קבוצה את בכלל?"

הוצאתי את הדף שנתנו לי אתמול במזכירות והושטתי לה אותו.

- "בדיוק בקבוצה שלי, בואי אני אקח אותך"

יוליה הראיתה לי את כל המקום, את הכיתות שלנו, את הבניינים, את החצר, והאמת התחלתי לשמוח. הפנימייה הייתה ממש יפה, העיצוב מושלם החדרים גדולים, מצאתי לפחות ידידה, והכל מתקדם נחמד.

נכנסנו לשיעור הראשון, ועוד פעם שמעתי את המילה 'חדשה' בכל מקום. עוד רגע והייתי צורחת 'ביג דיל אני חדשה, מה העניין.'

אבל הביטחון העצמי שלי לא כלכך גבוה, לצערי הרב. אני גם חושבת שאני לא יפה, ושאני צריכה להרזות טיפה.

אבל בינתיים כלום לא הפריע לי.

השיעור הראשון עבר בסדר ומשעמם. למזלי המורה הייתה נחמדה ולא צעקה עליי שאני לא עוקבת.

יצאתי עם יוליה לחצר, וראיתי את שני הבנות שכנראה השותפות שלי לחדר.

יוליה סיפרה לי שהן נחמדות, אבל שניהן ממש אוהבת את תומר.

ואני רק חשבתי לעצמי 'עוד פעם תומר..'.

תומר משחק בשניהן, ועוד עם כמה בנות. חשבתי שזה לא אמור לעניין אותי כלכך אז לא שמתי לזה יחס.

הכרתי אותן טוב- לואיזה וניקול. הן התיחסו אליי נורא נחמד, והמחשבה שהן רעות ופרחות כמו שחשבתי עברה,

והתחלתי לשמוח , כי הכל התקדם מעולה כאן בפנימייה.

לפתע מישהו נוגע בי בכתף. הסתובבתי ובאמת לא ציפתי לראות אותו,

כמובן שאת תומר.

- "מה קורה חדשה?" הוא קרץ לי.

- "פסדר מה איתך?" החלטתי להיות אדישה אליו.

- "איתי מצוין, מצטער על קודם, זה..."

- "כן הבנתי, אתה עושה ככה לכל ה'חדשים'. אוי סליחה יותר נכון ל'חדשות'" פלטתי.

לרגע התחרטתי. לרגע פחדתי מתומר, מי יודע אולי הוא יבוא ויתן לי כאפה.

- "כן" הוא ענה בלי להוסיף.

- "יופי" הסתובבתי אל יוליה בחזרה שהסתכלה עליי במבט של 'למה את מדברת איתו?'

- "רגע" הוא אמר.

- "מה?"

- "אני באמת מצטער" הוא הסתכל עליי במבט מתחנן.

'פטתי מצידו' חשבתי.

- "פסדר" אמרתי לו והלכתי משם עם יוליה.

זהו נגמר בינתיים.

פרק הבא בקרוב, ותזכרו זאת רק ההתחלה, זה לא יתקדם מהר כלכך כן?

תהנו :)